בפירנאים, שבהם יכולים להתאסף על נבלה אחת כמה מיני נשרים בעת ובעונה אחת, החיידקים שבתוך גופם מתנהגים באופן שונה לחלוטין מכפי שאפשר היה לצפות. מחקר חדש בהובלת המכון לאקולוגיה של הפירנאים של CSIC הראה שלכל אחד מארבעת המינים האירופיים — הנשר המקרין, הנשר הלבן, הנשר המצוי והנשר השחור — מתגבש מיקרוביום משלו וייחודי, גם כאשר העופות חולקים אותה נבלה.
החוקרים ניתחו דגימות מ-155 עופות בר מארבעה אזורי גוף: הפנים, המקור, הקנה והפתח הביבי. מין העוף הסביר 18 % מהשונות בהרכב המיקרוביום, ואילו אזור הגוף — רק 9 %. משמעות הדבר היא ש"מי אתה" חשוב יותר מ"היכן בוחנים אותך". גם הדיה האדומה, שאינה ניזונה אך ורק מנבלות, מפגינה תמונה אופיינית למין שלה.
המיקרוביום אינו רק אוסף של חיידקים, אלא מערכת אקולוגית שלמה המשתתפת בעיכול, בנטרול רעלים ובהגנה מפני פתוגנים. בעבר כמעט לא נחקרו קהילות כאלה אצל אוכלי נבלות בתנאי טבע. כעת ברור שמגע פשוט עם אותם חיידקים על נבלה אינו מבטיח את השתרשותם בגוף. כל מין מחליט בעצמו אילו חיידקים ימשיכו לחיות בו.
לתגלית זו חשיבות מיוחדת עבור ספרד — כאן מרוכזות האוכלוסיות הגדולות ביותר של נשרים באירופה. הדגימות נאספו מ-2017 עד 2022, בעיקר באראגון, וכן בקטלוניה ובחבל הבסקים. אצל עופות צעירים המיקרוביום דל עוד יותר מאשר אצל בוגרים: הקהילה מתגבשת בהדרגה, עם המעבר לתזונה מנבלות. המין (זכר/נקבה) כמעט אינו משפיע.
הערך המעשי של המחקר רב. באמצעות מעקב אחר שינויים בקהילות החיידקים הללו ניתן יהיה להבחין מוקדם יותר בבעיות בריאות של העופות ולהבין כיצד משפיעים עליהן בסיס המזון, הגיל או הסביבה. בנוסף, הנשרים ממשיכים למלא את תפקידם העתיק כרופאי הטבע, בכך שהם מפנים במהירות נבלות ובכך מרסנים את התפשטותם של מיקרואורגניזמים מסוכנים.
הצעד הבא הוא להבין אילו תפקידים בדיוק ממלאים החיידקים הספציפיים למין הללו והאם ניתן להשתמש בהם כמדדים למצב האוכלוסיות.
