על חוף מפרץ פאנדי בנובה סקוטיה הבחינו עוברי אורח בצבת ים שרועה ללא תנועה. עיניה נעו מעט – והיה ברור שהיא בחיים. כך החל סיפורה של לאקי, נקבה צעירה של צבת ים אטלנטית (Kemp's ridley), המין הנדיר ביותר של צבי ים בעולם הנמצא בסכנת הכחדה.
בדרך כלל צבים אלו חיים במים החמימים של מפרץ מקסיקו. עם זאת, בשנים האחרונות הם נסחפים לעיתים קרובות יותר הרחק צפונה על ידי זרמים שמתחזקים בשל התחממות האוקיינוסים. כאשר טמפרטורת המים יורדת מתחת לעשר מעלות, בעלי חיים בעלי דם קר נכנסים למצב של הלם קור: השרירים מפסיקים לתפקד, קצב הלב מאט, והם אינם מסוגלים לשחות. לאקי הייתה אחת מתשעה צבים כאלו שנמצאו בקנדה האטלנטית במהלך עונת 2025–2026, והיחידה ששרדה.
מתנדבים מקומיים ומומחים מהרשת הקנדית לצבי ים העבירו במהירות את לאקי למרכז שיקום. היא הייתה מותשת מאוד, עם פצעים על השריון וזיהום חיידקי. חימום הדרגתי, אנטיביוטיקה ותזונה נכונה עזרו לה להכפיל כמעט את משקלה. מאוחר יותר הועברה הצבה לאיי בהאמה, שם לאחר תקופת הסגר ובדיקת יכולתה לצלול ולצוד מזון, היא שוחררה לאוקיינוס הפתוח.
מקרים דומים הופכים לשכיחים יותר ויותר. לפני עשרים שנה בלבד תועדו במסצ'וסטס כ-140 מקרי הלם קור בשנה, כעת – יותר משבע מאות. בקנדה נהגו למצוא צב אחד או שניים בעונה, ואילו בשנים האחרונות – עד שבעה-עשר. מדענים מציינים כי התחממות האוקיינוסים משנה את נתיבי הנדידה הרגילים, אך הסיבות המדויקות לכך שצבים צעירים מתעכבים במים רדודים ומסוכנים נותרו לא מובנות לחלוטין.
סיפורה של לאקי מראה עד כמה חשובה תגובה מהירה של תושבים מקומיים ותיאום בין מדינות. ללא עזרה בזמן, היא לא הייתה שורדת אפילו כמה ימים. יחד עם זאת, המספר הגדל של תקריות כאלו מזכיר ששינויי האקלים משפיעים אפילו על הפינות המרוחקות ביותר של כדור הארץ ומחייבים מאמצים משותפים לשימור מינים נדירים.
כל חזרה מוצלחת של צב לים היא לא רק ניצחון על הקור, אלא גם איתות לכך שתשומת לב לטבע ונכונות לפעול יכולות לשנות את הגורל של מין שלם.
