בשברי חרס מהתיישבות העתיקה אטובה שבמדינת ג'ורג'יה גילו חוקרים עקבות של קקאו המתוארכים למאות האחת עשרה והשתים עשרה. אלו הן העדויות המוקדמות ביותר הידועות לשימוש בשוקולד ממזרח למיסיסיפי, והוכחה ישירה לקשרי מסחר נרחבים בין תרבויות אמריקה הפרה-קולומביאנית.
איטובה הוא אחד המרכזים המרכזיים של תרבות המיסיסיפי, שבה הוקמו תלי אדמה בצורת במה. הארכיאולוגים מצאו שברי חרס בבורות משתה ששימשו כחומר בניין בהקמת התלים הראשונים. בשני שברי חרס נשמרו שרידים של דנ"א של הצמח Theobroma cacao, וכן סמנים כימיים — תיאוברומין, תיאופילין וקפאין. הניתוח נערך בעזרת ספקטרומטריית מסה ושיטות גנטיות, שאישרו את נוכחות הקקאו דווקא, ולא של התחליף המקומי — תה מצמח ההולי.
בעבר נמצאו עקבות קקאו באתרים בדרום-מערב, כמו צ'אקו קניון ויישובים קדומים יותר ביוטה. הגילוי החדש מראה שהמשקה העשוי מפולי קקאו חדר גם לאזורים הדרום-מזרחיים, תוך התגברות על מרחק של למעלה משלושת אלפים קילומטרים. כנראה שהפולים הובאו בנתיבי מסחר ממרכז אמריקה, שם גידלו המאיה ועמים אחרים קקאו.
נראה שהמשתים עם קקאו מילאו תפקיד חשוב בחיים החברתיים של אנשי המיסיסיפי. הם יכלו לחזק קשרים בין קהילות, לציין אירועים חשובים ואף לסייע בארגון העבודות להקמת מבנים מונומנטליים. כך שימש השוקולד לא רק כמעדן, אלא כמרכיב בחיים הפולחניים והפוליטיים.
הגילוי מטיל ספק בתפיסה של בדידותן של התרבויות הפרה-קולומביאניות בצפון אמריקה. הוא מצביע על חילופים דינמיים של סחורות, רעיונות ואולי גם אנשים בין אזורים שהופרדו במרחקים עצומים. ממצאים כאלה עוזרים לראות ביבשת רשת אחת של אינטראקציות ולא אוסף של חברות מפורדות.
המחקר פורסם ב-PLOS One ומסתמך על חומרים מאוספי המוזיאון להיסטוריה של הטבע של פלורידה. הוא מרחיב את התמונה של הקשרים העתיקים ומראה כמה מוקדם הפך הקקאו לחלק מחייהם של עמים שחיו הרחק ממקומות גידולו.
תגליות כאלה מזכירות: אפילו הדברים המוכרים ביותר היום יכולים לשמור עקבות של דרכים עתיקות שקישרו בין אנשים הרבה לפני הופעת הגבולות המודרניים.
