המסמך, שיצא ממקסיקו באונייה בשנת 1840, שב למולדתו במטוס בשנת 2026. כתב היד בן 20 דפי פוליו, מן המאות השש־עשרה והשבע־עשרה, נוצר ככל הנראה בידי אמן בן העם האוטומי. הוא משלב פיקטוגרפיה מסואמריקאית מסורתית עם כתב אירופי, ומתאר את נדידת המֶשִיקָה מאצטלאן, את ייסוד טנוצ'טיטלאן, את שלטון הטלאטואני ואת בואם של הספרדים.
צרפת השאילה את הקודקס למשך שלושה חודשים, במסגרת חגיגות יום השנה ה־200 לכינון היחסים הדיפלומטיים עם מקסיקו. התערוכה במוזיאון הלאומי לאנתרופולוגיה במקסיקו סיטי תימשך עד 6 בדצמבר. בתמורה שלחה מקסיקו לצרפת את קודקס בוטוריני, הידוע גם בשם „רצועת העלייה לרגל”. ההסכם לחילופי הפריטים ההדדיים הושג בידי הנשיאים קלאודיה שיינבאום ועמנואל מקרון בנובמבר 2025.
קודקס אצקטיטלן מחולק לשלושה חלקים: הנדידה וייסוד הבירה, שלטון השליטים ואירועי הכיבוש הספרדי וההתנצרות. צבעים עזים — אדום, כחול, ירוק וצהוב — מתארים לוחמים בכיסויי ראש מנוצות, טקסים במקדשים דמויי פירמידה וסצנות מחיי היומיום. כתבי יד כאלה שימשו לא רק כרוניקה, אלא גם זיכרון חי של העם, שעבר מדור לדור.
מאז שנת 1898 שמור כתב היד בספרייה הלאומית של צרפת. השבתו הזמנית התאפשרה בזכות שיתוף פעולה בין משרדי התרבות ומוסדות האנתרופולוגיה של שתי המדינות. נציגים של קהילות ילידיות, ובייחוד בני ההניאניו מאישמיקילפן, פנו שוב ושוב בבקשות להשבתו, וכעת מתנהל משא ומתן על אפשרות להחזירו לצמיתות.
חילופים כאלה מדגישים עד כמה הקשר בין העבר להווה שברירי ובה בעת איתן. הקודקס, ששרד מאות שנים וחצה אוקיינוס, שוב ניצב לנגד עיניהם של צאצאי יוצריו. אין זה רק מוצג מוזיאוני, אלא עדות לכך שסיפורי העמים ממשיכים להשפיע על היחסים בין מדינות גם כיום.
התערוכה מלווה בפקסימיליה ובהסברים, המאפשרים למבקרים לעקוב אחר דרכו של המסמך מן המאה השבע־עשרה ועד ימינו. מומחים מציינים כי תנאי האחסון במוסדות השימור במקסיקו מאפשרים כיום להבטיח את שימורם הראוי של פריטים היסטוריים כאלה.
מורשת תרבותית מקבלת תוקף כאשר היא שבה אל מי שיצרו אותה.
