בהיסטוריה של בריטניה בתקופת הברזל נחשב שמה של ורקה זה מכבר לשם גברי, והשליט עצמו למלך שלכאורה שכנע את הקיסר קלאודיוס לפתוח בפלישה בשנת 43 לספירה. מחקרים חדשים של הארכיאולוג מיילס ראסל מאוניברסיטת בורנמות' הופכים את התפיסה הזו על פיה: ורקה, ככל הנראה, הייתה אישה, ותפקידה באירועים נראה משמעותי אף יותר.
ורקה שלטה בשבט האטרבטים, שאדמותיו השתרעו על המפשייר ומערב סאסקס של ימינו. בסביבות שנת 40 לספירה איבדה את השלטון לאחר מרד וברחה לרומא אל הקיסר קלאודיוס. ההיסטוריון הרומי קסיוס דיו כתב שדווקא פנייתה של ורקה הייתה העילה לפלישה. במשך זמן רב ייחסו לה היסטוריונים של המאה התשע עשרה אוטומטית מין זכר, בהסתמך על תפיסותיהם הפטריארכליות ולא על העובדות.
הרמז הראשון טמון בשם עצמו. בבריטניה של תקופת הברזל הסתיימו שמות נשים לעתים קרובות באות «א», כמו בשמם של קרטימנדואה מהבריגנטים או בודיקה מהאיקנים. שמות גברים, לעומת זאת, הסתיימו ב«וס» או ב«וס». ורקה משתלבת באופן מושלם בשורה הנשית. ראסל מציין שכל שלוש הנשים חיו בערך באותה תקופה, אך ורקה, לפי הערכתו, החזיקה בכוח ובהשפעה רבים יותר.
המטבעות של ורקה מספקים עדות משכנעת אף יותר. עליהם מוטבעת דמות נשית רזה ועירומה על סוס עם חנית — בניגוד ללוחמים השריריים על מטבעותיהם של שליטים גברים שכנים. גם התואר «רקס» על המטבעות אינו מעיד על מין: רומא השתמשה בו עבור בעלי ברית משני המינים, ובהם קלאופטרה. הכתובת «קום פ» יכלה לציין לא רק «בנו של קומיאוס» אלא גם «בתו של קומיאוס».
ראסל מדגיש שוורקה לא רק ביקשה עזרה — היא סיפקה לרומאים מידע טקטי ותמיכה בשטח. עבור קלאודיוס, שבני תקופתו ראו בו שליט חלש, היה זה עילה נוחה להוכיח את כוחו הצבאי. לולא גירושה ופנייתה לרומא, ייתכן שהפלישה לא הייתה מתרחשת.
התגלית משתלבת בתמונה רחבה יותר: בשנה שעברה מצא אותו צוות סימנים ליסודות מטריארכליים בחברת תקופת הברזל בבריטניה, שבה עברו הבעלים להתגורר בקהילות הנשים. סיפורה של ורקה מראה עד כמה עמוק עיוותו דעות קדומות מגדריות את הבנתנו את העבר.
ורקה נותרת אחת הדמויות המשפיעות ביותר בשלהי תקופת הברזל, שתפקידה עדיין אינו מוערך כראוי. סיפורה מזכיר שההחלטות המכריעות בהיסטוריה התקבלו לעיתים קרובות דווקא בידי אלה שההיסטוריוגרפיה המסורתית נטתה פשוט להתעלם מהן.
