במהלך הנחת צינור מים מודרני בדרום אנגליה נתקלו ארכיאולוגים במפתיע בחמש בארות עץ שהשתמרו היטב, אשר סיפקו מים לאותו מקום במשך מאות שנים.
החפירות נערכו מצפון לסאות'המפטון שבהמפשייר, לקראת הקמת צינור באורך 19 קילומטרים בשם Southampton Link Main, במימון Southern Water. צוות UCL Archaeology South-East גילה את המבנים ממש מעל מעיין טבעי, שאליו, ככל הנראה, שבו אנשים לשאוב מים במשך מאות שנים.
ארבע בארות שייכות לתקופת הברזל הקדומה. הן נבנו מגזעי אלון חלולים שהורדו אנכית לבורות; קוטרו של הגדול שבהם הגיע ל-70 סנטימטרים. תיארוך פחמן רדיואקטיבי של אחת מהן הצביע על תקופה שבין 719 ל-396 לפני הספירה. על כמה מהבולים נשתמרו סימני גרזן, ואחת הבארות אף תוקנה בעת העתיקה — שבר של את חפירה מעץ שימש כתמיכה.
הבאר החמישית נבנתה כבר בתקופה הרומית, ומבנהּ שונה במידה ניכרת: במקום גזע שלם נחפר בור רדוד ומלבני ודופנו קירותיו בקרשים וביתדות. הקרמיקה שנמצאה בסביבתו מלמדת שהמעיין המשיך לשמש גם לאחר כיבוש בריטניה בידי הרומאים בשנת 43 לספירה.
השתמרות העץ מוסברת בתנאים מיוחדים: הקרקע הלחה והדלה בחמצן סביב המעיין מנעה מהעץ להירקב. ראש החפירות, רייצ'ל גאוגהגן, מציינת שמבני עץ כאלה מהתקופה ההיא נדירים, ושהפרטים — מסימני הגרזן ועד שיטות התיקון — מאפשרים הצצה לחיי היום־יום של התושבים הקדומים.
הממצא מדגיש עד כמה יציבים היו מקורות המים המקומיים: אותו מקום שירת אנשים בתקופת הברזל וגם בתקופה הרומית, למרות השינויים בטכנולוגיות ובתרבויות. הצינור המודרני, שנועד להתמודד עם בעיות הבצורת, חשף אפוא עקבות של פרקטיקה הנדסית עתיקה שנשענה על אותם משאבי טבע.
הבארות העתיקות מזכירות שהיכולת להשתמש במים בחסכנות ולהתאים מבנים לתנאי השטח נותרת המפתח לאספקת מים בת־קיימא גם כיום.
