במכלאות בסיביר כבר יותר משישים שנה ממיינים שועלים כסופים-שחורים לפי ידידותיותם לאדם. בתוך כמה דורות הברירה הביאה להופעת גורים "מאולפים" בעלי אופי רך, אוזניים נפולות וחוטמים מקוצרים. מחקר שנערך לאחרונה הראה ששינויים אלה נגעו לאזור מסוים במוח — ההיפותלמוס הוונטרומדיאלי.
החוקרים השוו את מוחם של שלוש קבוצות שועלים: מבויתים, תוקפניים ופראיים. בהיפותלמוס הוונטרומדיאלי, הידוע ממחקרים בעכברים כמרכז של תוקפנות ותגובות חברתיות, נמצא אצל בעלי החיים הידידותיים מספר קטן באופן ניכר של נוירונים המבטאים את קולטן האסטרוגן אלפא. דווקא תאים אלה בניסויים בעכברים מפעילים התקפה מיידית.
הצמצום במספר הנוירונים הללו כנראה מחליש את מעגל התוקפנות ובמקביל מחזק את הנטייה לאינטראקציה חברתית. השינויים התרחשו במהירות — בתוך שישה דורות בלבד של ברירה. הדבר מעיד על כך שלחץ הברירה מסוגל לבנות מחדש את מבנה המוח בפרקי זמן קצרים.
הניסוי בשועלים החל בשנות ה-1950 במכון לציטולוגיה וגנטיקה בנובוסיבירסק. הגנטיקאים שמו לב שבחוות לפרוות כמה בעלי חיים מגלים תוקפנות פחותה כלפי בני אדם. בברירה של פרטים כאלה השיגו החוקרים אוכלוסייה שדומה בהתנהגותה ובמראהּ לכלבים מבויתים. כעת ניתנה לנוירוביולוגים האפשרות לעקוב אחר השינויים התאיים המדויקים העומדים מאחורי התמורה הזו.
התוצאות חשובות לא רק להבנת הביות. הן מראות כיצד גורמים אקולוגיים וחברתיים יכולים להשפיע על התפתחות המוח במינים פראיים. מנגנונים דומים פועלים כנראה גם ביונקים אחרים כאשר בית הגידול משתנה או כאשר משתנה אופי האינטראקציה עם בני מינם ועם האדם.
השלבים הבאים של העבודה כוללים חיפוש אחר מוטציות גנטיות השולטות בהתפתחות הנוירונים הללו, וחקר כיצד שינויים דומים מתבטאים במינים אחרים. נתונים כאלה יסייעו להבין טוב יותר את האבולוציה של ההתנהגות החברתית בטבע.
ההתבוננות בשועלים מזכירה: אפילו שינויים קטנים ומכוונים בברירה מסוגלים לבנות מחדש באופן ניכר את המעגלים העצביים האחראים ליחסים עם העולם הסובב.
