במשקעים מן הטריאס העליון במחוז גוויג'ואו גילו פליאונטולוגים סינים ובינלאומיים שלדים כמעט שלמים של יצור יוצא דופן, שלפי הנראה היה הדו-חי הראשון הידוע המסוגל לחיות את כל חייו בים הפתוח. המין החדש, שנקרא חַיִי שׂוֵ'אן, חי לפני כ-237 מיליון שנים — זמן קצר לאחר ההכחדה ההמונית הגדולה בסוף הפרם, כאשר האוקיינוסים שבו בהדרגה את מורכבותם.
לבעל החיים היה גוף שטוח מכוסה בשריון עצם עבה, ראש רחב ופה גדול עם קשתות זימים חזקות. הפרטים הבוגרים שמרו על הזימים, ולפי מבנה גופם יכלו לנשום מתחת למים בלי לעלות אל פני השטח. מכלול תכונות זה איפשר לו להסתתר במשקעי הקרקעית ולארוב לדגים קטנים, בדומה לכרישי השטיח המודרניים.
כדי להוכיח שחַיִי שׂוֵ'אן אכן חי בים ולא נסחף מן היבשה בזרם, השתמשו החוקרים בניתוח איזוטופים של סטרונציום בעצמות ובסלעי המארח. יחס האיזוטופים בשלדים תאם את מי הים של אותה תקופה והיה שונה מן המשקעים שסביב, מה שמעיד על שיווי משקל עם האוקיינוס בחייו. ראיות נוספות — שלמות השלדים והיעדר סימני היסחפות למרחק — אישרו קבורה מקומית.
מקום המציאה היה במרחק של לא פחות משלושים קילומטרים מן האי הקדום הקרוב ביותר, ובאותן שכבות נמצאים גם זוחלים ימיים, כגון איכתיוזאורים מגוויג'ואו, וחבציות ים. הדבר מאפשר לתאר את המערכת האקולוגית הימית של הטריאס כקהילה מורכבת שבה תפסו הדו-חיים גומחה של טורפים אורבים בקרקעית.
התגלית מעמידה בספק את התפיסות הקודמות שלפיהן הדו-חיים מעולם לא הגיעו להסתגלות ימית מלאה. היא מראה עד כמה מגוונות ובלתי צפויות יכולות להיות דרכי האבולוציה לאחר הכחדות המוניות, כאשר החיים אימצו לעצמם סביבות מחיה חדשות.
חַיִי שׂוֵ'אן מזכיר לנו שגם בתנאים הקשים ביותר הכוכב מסוגל להוליד צורות חיים שלא ציפינו לראות.
