באנטארקטיקה השלג הלבן לפתע מתחיל להתיירק ליד מושבות פינגווינים — והוא נמס מהר יותר באופן ניכר. מחקר חדש חושף קשר בלתי צפוי בין לשלשת העופות לבין קצב היעלמות כיסוי השלג בחצי האי האנטארקטי.
חוקרים מאוניברסיטת קולורדו בבולדר ניתחו 111 דגימות שלג מתשעה אזורים בחוף המערבי. במקומות שבהם מקננים פינגווינים בקרבת מקום, ריכוז הפוספטים בשלג הירוק נמצא גבוה פי עשרה מאשר בשלג האדום או הנקי. הגואנו של העופות משמש כדשן טבעי, ומספק את חומרי התזונה הנחוצים לאצות המיקרוסקופיות.
כאשר האצות מקבלות די פוספטים, הן מתרבות במרץ וממלאות את התאים בכלורופיל. שלג ירוק קולט אנרגיית שמש גדולה בכ-40 אחוזים לעומת שלג לבן, ואילו שלג אדום — ב-20 אחוזים. החום הנוסף מאיץ את ההמסה, וההתחממות בתורה מרחיבה את תחומי התפוצה של האצות.
המחקר, שפורסם ב-Journal of Geophysical Research: Biogeosciences, מראה שתהליך זה יוצר לולאת משוב. הפינגווינים מעבירים חומרי תזונה מהים ליבשה, ובכך מגבירים את ההכהיה המקומית של פני השטח. ואולם המחברים מדגישים: העופות רק מחזקים את ההשפעה שנגרמת מההתחממות הכללית של האקלים.
במודלים אקלימיים עדיין נלקחת לעיתים רחוקות בחשבון השפעתם של בעלי חיים על אלבדו השלג. בינתיים, ייתכן שהקשר בין שרשרת המזון הימית לבין האקולוגיה של כיסוי השלג הוא חוליה חסרה חשובה לתחזיות בדבר התפשטות שטחים נקיים מקרח.
הבנת מנגנונים טבעיים כאלה מסייעת להעריך בצורה מדויקת יותר באיזו מהירות משתנה אנטארקטיקה בהשפעת השינויים הגלובליים.
