הרשתות החברתיות יכולות להיות מרחב די רעיל. בניגוד להרגעה: "בעצם לכולם אדיש לגביך, אנשים מרוכזים אך ורק בעצמם", מתברר שרבים מאותם "מרוכזים בעצמם" מוכנים לבזבז כמה דקות (יום שלם? ימים רבים?) על תגובות נבזיות. בריונות יכולה להתנפל על אדם בגלל כל מאפיין של מראה חיצוני או דעה שהושמעה. וכך, בים הדיגיטלי הסוער הזה הופיע "אי חסד" יוצא דופן – תנועת The Kindness Mob, שלוקחת לנשק את הכלים של הטרולים ושל מפיצי הרייג'בייט, אך משתמשת בהם אך ורק למטרות טובות.
הפרויקט נוסד בשנת 2023 על ידי טיילר בריקלי (Tyler Brickley), משווק דיגיטלי מקנזס סיטי (ארה"ב). זוהי קהילה של מתנדבי התנועה הדיגיטלית, ומספרם כבר עבר חצי מיליון. כל מי שרוצה יכול להצטרף. חברי הקהילה ממליצים על יוצרי תוכן (בטיקטוק, אינסטגרם, פייסבוק, יוטיוב) שלדעתם זקוקים לתמיכה. זה יכול להיות כל אדם, חבר, מכר, משתמש שנתקלו בו במקרה, או אפילו הממליץ עצמו. מדי יום מפרסם טיילר סרטון שבו הוא מכריז על המועמד, ולאחר מכן החברים מתחילים "פשיטה" בתגובות, ומשאירים שם מאות הודעות כנות וטובות. התנאים המחייבים:
- לא להצהיר על השתייכות ל-The Kindness Mob, הפעולה צריכה להיראות ספונטנית וטבעית, כי לפי תפיסת המארגנים, אחת המטרות היא להראות שהטוב באינטרנט קיים וחי מעצמו.
- בלי ביטויים וניסוחים תבניתיים, רק מה שבא מהלב.
- מיקוד באדם, לא בסכסוך. וזו נקודה חשובה מאוד. גם אם המשימה היא לנטרל גל של שנאה, כל תשומת הלב מופנית לתכונות הנפלאות של האדם ולמילות תמיכה עבורו.
לדעת בריקלי, זהו טרולינג, אבל עם סימן "+". "אנחנו משתלטים על המנגנונים של ההטרדה המקוונת, כמו תיאום ואנונימיות, ומשתמשים בהם לטובה", אומר בריקלי.
לקהילה יש אתר שבו מפרסמים את המועמדים, ערוץ טיקטוק, שבו מתרחשת הפעילות הרבה ביותר, וערוץ ביוטיוב.
BBC, שעשו כתבה על הקהילה, הביאו כדוגמה את סיפורה של לורה טיגליירו מסטטן איילנד (ניו יורק). ללורה יש טרשת נפוצה, שבגללה אחת מעיניה פוזלת. הצעירה פרסמה בטיקטוק סרטונים עם מתכונים מועילים, בתקווה למצוא חברים, אך במקום זאת נתקלה בלעג אכזרי על מראה החיצוני. טיילר בריקלי הפנה את "צבאו" לפרופיל שלה. כתוצאה מכך, מתחת לסרטונים של לורה הופיעו יותר מ-15 000 תגובות חמות ותומכות. השונאים נדחקו לחלוטין על ידי הפוזיטיביות. הודות לזינוק החד בקהל, האלגוריתמים של טיקטוק החלו לקדם באופן פעיל את התוכן של לורה, והיא הצליחה להרוויח מספיק כסף כדי לקנות למשפחתה מכונית חדשה.
לתופעת Kindness Mob יש ביסוס מדעי. החוקרים מכנים זאת "תיאוריית ההדבקה החברתית" (social contagion theory): התנהגות, בין אם שלילית או חיובית, מתפשטת מאדם לאדם כמו וירוס. כאשר מתחת לתוכן של היוצר מופיעה סופה של מחמאות, לכתוב דברים נבזיים הופך לאי-נוח פסיכולוגית. המנגנון שגורם לאנשים להצטרף לבריונות (אפקט ההמון) פועל בדיוק באותו אופן גם להגנת הקורבן, וכך עוצר את הבריונות. הטוב "מדבק" לא פחות, ואולי אף יותר, מאשר התוקפנות.
"הפשיטות" של The Kindness Mob נערכות לא רק נגד שנאה. הקהילה מכוונת גלי טוב אל אלה שלא שמים לב אליהם, אלה שעברו אובדן, שחשים שחיקה.
לתנועה יש מגבלות אובייקטיביות. בריקלי מודה שהוא מקבל עשרות בקשות לעזרה מדי יום, אך פיזית מסוגל לארגן רק "גל טוב" ממוקד אחד ביום. בנוסף, הפרויקט אינו מכוון לרווח כלל. למרות קהל של חצי מיליון, המונטיזציה של הפלטפורמה מניבה ליוצר סכומים סמליים. מה זה אומר? שתמיכה נדרשת מכל אחד מאיתנו. כולנו יכולים להפוך למתנדבי טוב, להצטרף לקהילה הזו, ליצור קהילה משלנו או פשוט להיות אלה שמשאירים מתחת לפוסטים תגובות טובות וכנות, בלי להסתבך בוויכוחים, בלי לקרוא קללות על ראשם של השונאים.
ואפשר גם ליצור לעצמנו חוליית חסד פנימית. ולקרוא לה בכל פעם שהמבקרים הפנימיים מוצאים לעצמם קורבן. ולא משנה מי הפך לקורבן – עובר אורח אקראי, שכן, מזג האוויר בחוץ או אתה עצמך – חוליית החסד תבוא ות"כתוב" עשרה מחמאות הכי לבביות למושא הביקורת.
סיפורה של The Kindness Mob מוכיח שאפשר להפנות לטובה כלים שנוצרו להרס. ושהיחיד שדרך לנצח את הרע היא לא להיאבק בו, אלא לייצר טוב. במקרה הזה – טוב מתואם היטב.
