"להיות במצב רוח מצוין" זה בחירה לאן להסתכל
❓שאלה:
לי, כשאתה מדבר על ויברציות גבוהות, נוצרת תחושה שצריך תמיד להיות במצב רוח מצוין. אבל פסיכולוגים אומרים שצריך לחוות רגשות שונים, כי הם מהווים רמזים לחיים. מה אתה אומר על זה? אישית נראה לי שלחוות רגשות שונים זה אומר להיות חי. האם אני מבין נכון שאתה לא מדבר על היעדר רגשות לא נעימים, אלא מציע להשתמש בהם כסמנים שבאותו רגע אני סוטה מהדרך?
❗️תשובת לי:
כן, גם הפסיכולוגיה לא אומרת "חיו בשלילה", היא אומרת "אל תתחבאו מרגשות". גם כאן אנחנו לא דנים בדרכים להחביא את הראש בחול, אלא דווקא "אותות הרגשות" נחשבים כסמן למה שפעיל בפנים. בלי קבלת האות פשוט לא תבין את עצמך.
ואז נכנסת הלוגיקה של הבחירה לא ברגשות, אלא במוקד הקשב. ובמקרה זה, רגשות משמשים כאינדיקטור למוקד הקשב. כלומר, "להיות במצב רוח מצוין" זה בחירה לאן להסתכל, לא בחירה להתעלם מהאינדיקטור.
דוגמה פשוטה.
בבוקר אתה יכול לצפות בחדשות בעלות אופי שלילי, תוך התעלמות מחדשות מעודדות. והמוח שלך יגיד "אני יודע את האמת", מתוך הנחה שפרטים של אלימות מסוגים שונים הפכו אותך ל"יודע יותר"...
אבל הבחירה בפרטי אלימות מנתקת אותך לחלוטין מזרם מידע אחר – אתה לא יודע כלום על התקדמות והישגים של אנשים. וכך יום אחר יום. בסופו של דבר, "אני בקיא בכל נושאי האלימות" פירושו "אני לא יודע כלום על מדע, טכנולוגיה, תרבות ומאות נושאים אחרים".
בחיי היומיום אותו סיפור – על מה שאתה משוחח, זה מה שבולע אותך. וכך יום אחר יום...
בחירת מוקד הקשב היא לא רק ידע, אלא גם בריאות נפשית, אם תרצה. וכאן אנחנו חוזרים לנושא הפסיכולוגיה – מי שמקפיד על "בחירת קשב אקולוגית" הוא תמיד בריא נפשית. קל לבדוק זאת, אם שואלים כל "סובל" על מה הוא חושב ויודע על החיים הסובבים. ותראה שכל האנשים "העצבניים" יבחרו נושאים רחוקים מטוב. כי הם שקועים בהם מבוקר עד ערב.
אז מה שתחשוב על העולם החיצון, תמיד יש לך שליטה מלאה על מה למקד את תשומת הלב. ושוב – רגשות ישמשו כאינדיקטור, ולכן כדאי להיות מודעים אליהם, לא להתחבא מהם.
