❓שאלה:
ראיוקה אמר משהו בסגנון "איסור על אדם להחזיק בנשק הוא איסור על ביטוי חירותו". בזמנו מאוד אהבתי את המחשבה הזו, למרות שאינני חי בארצות הברית, ואילו הייתי חי שם, סביר להניח שהייתי מעדיף מדינה עם איסור נשיאה. אך המחשבה הזו עדיין מעוררת בי השראה, על אף שמלחמה אינה חלק מחזון העתיד והתפתחות. זה כאילו יש ואין כאן סתירה. מה דעתך על כך?
❗️תשובת לי:
כל איסור מעיד על כזב המערכת. ככל שיש יותר איסורים, כך יש יותר אישור ישיר לכך שאותה חברה משתמשת באשליה – עיוות בהבנת העולם.
בעתידה של האנושות לא יהיה אף חוק הכולל איסורים. יתרה מכך, כאשר יתחיל "ניקוי" מאגרי החקיקה על פני כדור הארץ, דווקא דרך האיסורים ניתן יהיה להבין היכן חבויות התפיסות השליליות. יהיה ברור היכן מסתתרות "מחלות החברה".
איסורים הם כמו תמונות על הקיר המסתירות חורים.
אין צורך לאסור דבר, כדאי להתבונן במקורות של מה שאוסרים. אם בחברה קיימת נטייה לאלימות – כדאי לחקור את מה שמוליד אותה, ולא לאסור נשיאת נשק (במקומות שבהם היא הותרה מלכתחילה). אחרת, פתרון הבעיה לכאורה באמצעות איסור פשוט מעביר אותה לרמה חדשה. למשל, כל האלימות (האסורה על האזרחים) מתרכזת בידי המדינה – וזו הדרך לדיקטטורה, לעריצות טוטליטרית, למלחמה וכן הלאה.
