גארי נוויל הצביע שוב על שורש הבעיות של "מנצ'סטר יונייטד": הבעיה אינה במאמן הבא בתור, אלא בהיעדר קו אחיד מהבעלים ועד למגרש.
המועדון, לאחר התיקו 4:4 עם "אסטון וילה", נקלע לאזור הירידה בפרמייר-ליג, לאחר שהשיג ניצחון אחד בלבד העונה. מייקל קאריק, שהדריך את הקבוצה באופן זמני, כבר אינו נראה כמושיע — לפני חצי שנה הוא הוביל את "יונייטד" למקום השלישי, ואילו כעת הלחץ עליו גובר.
נוויל, בהתייחסו למצב עבור NBC, הדגיש: החלפת מאמן יוצרת רק לזמן מה אשליה של התקדמות. "כשמגיע מנהל חדש, כולם שמחים חודשיים, ואז כעבור חצי שנה הכול חוזר על עצמו", ציין הקפטן לשעבר. ב-12 השנים מאז עזיבתו של אלכס פרגוסון החליף המועדון כבר שמונה מאמנים, ואף אחד מהם לא הצליח לבנות מערכת יציבה.
רשימת השמות מדברת בעד עצמה: רובן אמורים, אריק טן האח, אולה-גונאר סולשיאר, ז'וזה מוריניו, לואי ואן חאל, דייוויד מויס, ראלף רנגניק. ביניהם — גם כוכבי כדורגל עולמיים, גם מומחים צעירים ומבטיחים, וגם שחקני עבר של המועדון. אולם, לדברי נוויל, כולם נתקלו באותה חומה בדיוק: גיוס חלש, מחלקות מפוצלות והיעדר מנהיגות חזקה לאורך כל ההיררכיה.
הבעיה עמוקה יותר מאשר איכות המאמן בלבד. אפילו מומחים מצליחים בעברם לא הצליחו לממש את רעיונותיהם, משום שההחלטות ברמת הבעלים וההנהלה הספורטיבית לא היו מתואמות. "כל ארגון יקרוס אם אין אחדות מדירקטוריון והבעלים ועד לאדם על המגרש", סיכם נוויל.
אי-שביעות הרצון של האוהדים באה לידי ביטוי בשלטים באולד טראפורד: "אנחנו לא רוצים אצטדיון חדש, אנחנו צריכים בעלים חדשים". משפחת גלייזר שומרת על השליטה, וסר ג'ים רטקליף ו-INEOS אחראים על החלק הכדורגלי, אך אסטרטגיה אחידה עדיין לא נראית באופק.
תארו לעצמכם חברה שבה כל מנהל חדש מנסה לתקן את הכישלונות של קודמו, אך בו בזמן הדירקטוריון ממשיך לאשר תקציבים וחוזים לפי הכללים הישנים. התוצאה תמיד אחת: הכסף מבוזבז, והמערכת נשארת כשהייתה.
הביקורת של נוויל מחזירה את תשומת הלב לשאלה המרכזית של "יונייטד" אחרי פרגוסון: האם המועדון יצליח סוף סוף לבנות מבנה קוהרנטי, או שמא מעגל "תקווה — אכזבה" יימשך גם הלאה.
