על פי מחקר רחב היקף של אוניברסיטת יאנג-מינג צ'יאו טונג ושותפיה, קשישים שהכושר הגופני הכללי שלהם מדורג ב-20 האחוזים העליונים, הם בעלי סיכון נמוך ב-61 אחוזים למוות בהשוואה לאלו בעלי המדדים הנמוכים ביותר. המחקר, שפורסם בכתב העת JAMA Network, הקיף יותר מעשרת אלפים בני אדם מעל גיל 65 ונמשך שבע שנים.
מדענים משלוש אוניברסיטאות בטייוואן יישמו סדרה של מבחנים תפקודיים: הרמת רגליים במקום, קימה מכיסא, כפיפה לפנים בישיבה, עמידה על רגל אחת בעיניים פקוחות ומבחן "קום והלך". משימות אלו העריכו את סיבולת הלב והריאות, כוח השרירים, הגמישות, שיווי המשקל והזריזות — אותן תכונות המשפיעות באופן ישיר על חיי היומיום.
הקשר בין תוצאות המבחנים לבין הסיכון למוות נשמר גם לאחר תיקנון לגיל, מין, מעמד חברתי וקיומן של מחלות כרוניות. הירידה בסיכון הייתה בולטת במיוחד אצל אלו שהצליחו טוב יותר במבחני שיווי משקל, זריזות וכוח של הגפיים התחתונות: המדדים ירדו ביותר מ-50 אחוזים. החוקרים מדגישים כי היכולת לקום ולהלך באופן עצמאי ויציב חשובה לא רק לנוחות, אלא גם למניעת נפילות ושברים.
מעניין לציין שהקשר התגלה כלא-ליניארי. העלייה המשמעותית ביותר בתועלת נצפתה במעבר מרמת כושר גופני נמוכה לרמה בינונית. שיפור נוסף לרמה עילית הניב השפעה מצטברת קטנה יותר. המשמעות היא שקשישים אינם חייבים להפוך לספורטאים — מספיק להתחיל לנוע ולחזק בהדרגה את השרירים, שיווי המשקל והקואורדינציה.
סגן מנהל המכון לבריאות הציבור באוניברסיטת יאנג-מינג צ'יאו טונג, ליאנג לי-לין, ציין: גם אם הכושר ההתחלתי היה חלש, הגדלה קבועה של הפעילות מביאה תועלת מוחשית. לדבריו, חשוב להעריך לא רק מחלות, אלא גם את ה"רזרבה הפיזיולוגית" — עד כמה האדם עדיין מסוגל לבצע פעולות רגילות.
הכושר הגופני במחקר זה משמש כמדד אינטגרלי לבריאות: הוא משקף הן את נטל המחלות, הן את קצב ההזדקנות והן את היכולת הממשית לחיים עצמאיים. ליאנג לי-לין מדגיש כי לקשישים מספיק לשמר את היכולת לקום, לעמוד ביציבות ולהלך — כל צעד ותנועה נוספים מקרבים אותם לחיים ארוכים ופעילים יותר.
תוצאות המחקר מאשרות כי התמקדות באימון תפקודי מספקת כלי מעשי להערכה ולשיפור הבריאות בגיל מבוגר. החוקרים מציינים כי מבחנים אלו פשוטים, אינם דורשים ציוד מורכב וניתן להשתמש בהם בפרקטיקה קלינית רגילה.
לפיכך, שמירה על היכולת לקום, לשמור על שיווי משקל ולהלך נותרת אחת הדרכים הנגישות ביותר להפחתת הסיכון למוות בטרם עת בקרב קשישים.
