במעבדה של סנג'אי גנדי פוסטגרדואייט אינסטיטוט אוף מדיקל סיינסס בלאקנאו, חוקרים הודים הצליחו לראשונה לבודד ולגדל תאים אינטרסטיציאליים חיים של מסתמי לב אנושיים מדגימות שהתקבלו במהלך ניתוחים שגרתיים.
הצוות בהובלת דוקטור שנטנו פנדה מהמחלקה לכירורגיית כלי דם וחזה ודוקטור אלוק קומאר מהמחלקה לרפואה מולקולרית וביוטכנולוגיה השתמש ברקמה שבעבר פשוט הושלכה. במקום זאת, היא הועברה מיד לביוטכנולוגים, ובצלחות פטרי החלו לצמוח תאי מסתם אנושיים אמיתיים.
תאים אלו — valve interstitial cells, או VICs — אחראים על שמירת הגמישות והחוזק של המסתם, וכן על התיקון היומיומי שלו. כאשר הם דלקתיים או אינם מתפקדים כראוי, הרקמה מתעבה, מצטבר סידן וזרימת הדם משתבשת. גידול תאים כאלה במעבדה מאפשר לצפות בתהליך ללא סיכון למטופלים.
עבודה זו חשובה במיוחד עבור הודו, שבה מחלת לב ראומטית נותרה בעיה חמורה. על פי נתוני המקור, המדינה נושאת ב-40–50% מכלל המקרים העולמיים וב-30–40% ממקרי המוות ממחלה זו. המחלה מתחילה לעיתים קרובות מדלקת גרון רגילה, ולאחר מכן מובילה להצטלקות בלתי הפיכה של המסתמים כבר אצל ילדים וצעירים.
החוקרים הצליחו לעקוב אחר שני מסלולי איתות מרכזיים המפעילים דלקת ופיברוזיס: TGF-β/SMAD3 ו-ERK 1/2. לדברי דוקטור קומאר, הפעלה מתמדת של מסלולים אלו מובילה להצטלקות יתרה ולקשיחות של המסתם. כעת עומדות לרשות הפרמקולוגים מטרות מולקולריות ספציפיות לתרופות עתידיות.
המטרה הסופית היא יצירת מסתמים ביו-הנדסיים חיים לחלוטין, שיגדלו יחד עם הילד ויתקנו את עצמם. נכון לעכשיו זוהי מטרה רחוקה: יש ללמוד כיצד לייצר מיליארדי תאים, ליצור פיגומים תלת-ממדיים מתאימים ולבדוק אותם בניסויים קליניים ממושכים. נכון להיום, המטופלים עדיין נעזרים רק בשיטות כירורגיות מסורתיות.
התועלת המעשית המיידית היא האפשרות לבחון תרכובות חדשות על מודלים מעבדתיים, כדי להאט את תהליך ההצטלקות ולדחות את הצורך בניתוח בשנים או בעשורים.
