נימפאות הענק מהסוג Victoria מפורסמות זה מכבר בגדלן. עלי המין הגדול מבין הידועים, V. boliviana, מגיעים לכמעט שלושה מטרים לרוחב. במשך זמן רב היה המדע מכיר רק שלושה מינים בסוג. כעת נוסף להם הרביעי — Victoria colombiana, שתואר בכתב העת Phytotaxa. לדברי המחברים, גם עליו יכולים להגיע לשני מטרים והם נראים אפילו מן החלל. המין החמישי, Victoria mattogrossensis, נמצא לקראת הכרה רשמית.
סיפור הגילוי החל בתצלום באינסטגרם. את התמונה צילם האמריקאי ג'רמי האריס, בעל משתלה לצמחים טורפים. הוא הנציח אדם ששט בין עלים ענקיים באזור אינירידה שבקולומביה. האריס חשב שהצמח הוא Victoria amazonica הנפוצה. מומחה לנימפאות מהגנים הבוטניים המלכותיים קיו, קרלוס מגדלנה, ראה את התצלום הזה לפני כחמש שנים. המיקום הגאוגרפי בתמונה הצביע על אינירידה, וזה העלה בו חשד: באגן נהר האורינוקו לא נרשם מעולם אף מין מהסוג Victoria, ותחום תפוצתה של amazonica נמצא באגן האמזונס. מגדלנה הבין שלפניו, ככל הנראה, דבר חדש.
לאחר מכן נכנסו לתמונה תצלומי לוויין. מגדלנה הבחין בהם בכמה טרפֵי עלים צפים של Victoria בנהר אינירידה עצמו ובאגמים הסמוכים, כלומר הצמחים כאן לא היו בודדים. אז יצאו החוקרים למשלחת בת חמישה ימים ביער טרופי מוצף. הם נשענו על ידע של תושבים מקומיים, ובהם עמים ילידים, והמדריך גוסטבו מלו עזר למצוא את הדרך במקומות שבהם לא עבדו לא GPS ולא טלפון נייד. שני הצמחים הראשונים שנמצאו לא פרחו, ואילו דווקא הפרחים נחוצים כדי לקבוע את המין. רק בלילה האחרון, כשנותרו כעשר שעות עד סוף המשלחת, הוביל מלו את הצוות לאגם קטן במעמקי היער. שם נמצאה אוכלוסייה שנייה, ואחד הצמחים פרח. הפרח הזה הוא שאפשר לאסוף חומר לתיאור. את ההבדלים מהמינים הקרובים מייחסים החוקרים לכיוון הקוצים בצדם התחתון של העלים, וכן לצורת הפרחים והפירות.
Victoria colombiana מצויה רק באזור קטן אחד בקולומביה. לפי הערכות המומחים, בטבע נותרו רק 30–50 צמחים. לאוכלוסייה קטנה כל כך די בזיהום חמור אחד או בתנודה חדה במפלס המים כדי לאבדה. מעמד ההגנה טרם נקבע סופית: ההערכה הרשמית נמצאת בעבודה. החוקרים גם מתכננים לאסוף זרעים לגידול בגנים בוטניים.
במקביל נמצא לקראת הכרה מין נוסף — Victoria mattogrossensis מהפנטנל, אחד מאזורי הביצות הגדולים בעולם. נדייק: זהו טקסון ידוע זה מכבר. הוא תואר לראשונה כזן של Victoria cruziana, וכעת מוצע להעלותו לדרגת מין עצמאי. לכן אין לכנותו "גילוי" במובן המדויק. לעומת זאת, בסך הכול התמונה משתנה: אם בראשית שנות ה-2020 היו שלושה מינים מוכרים, הרי עם הנימפאה הקולומביאנית הם נעשים ארבעה, ועם mattogrossensis — חמישה. נוסיף שגם המין השלישי, V. boliviana, תואר רק בשנת 2022: במשך 177 שנים הוא נשאר באוספים תחת שם זר. כך שבמשך כמה שנים הרשימה אכן גדלה במידה ניכרת, אם כי "כמעט פי שניים" הוא כבר הגזמה.
הסוג קיבל את שמו לכבודה של המלכה ויקטוריה: הבוטנאי הבריטי ג'ון לינדלי הציג אותו בשנת 1837. כיום מאתרים צמחים אלה בעזרת רשתות חברתיות, תצלומי לוויין וידע של קהילות ילידיות.
כל גילוי כזה מזכיר גם דבר אחר: לתאר מין הוא רק ההתחלה. כדי שנימפאות נדירות לא ייעלמו לפני שייוודע עליהן, נחוצים צעדים דחופים להגנת בתי הגידול שלהן.
