על המעטפת החיצונית של תחנת החלל הבין-לאומית, נבגים זעירים של אזוב שהו 283 ימים בתנאים שבהם הטמפרטורה קופצת ממינוס 150 לפלוס 120 מעלות, שבהם אין אטמוספרה ושבהם קרינה אולטרה-סגולה פוגעת ללא כל הגנה. עם שובם לכדור הארץ, יותר מ-80 אחוזים מהנבגים נבטו ויצרו צמחים תקינים. זהו המקרה המאומת הראשון שבו צמח רב-תאי שרד שהות כה ממושכת בחלל הפתוח ושמר על יכולת רבייה.
הניסוי בוצע על ידי מדענים יפנים עם מין מודל Physcomitrium patens - אזוב קרקע רגיל, שידוע גם בכדור הארץ ביכולתו לאכלס שטחי קרקע חשופים. הנבגים הונחו בתוך מעטפות הגנה טבעיות - ספורנגיות. דווקא מעטפת זו, כפי שהראו בדיקות קרקע והטיסה, ספגה את הקרינה האולטרה-סגולה הקטלנית ושמרה על החומר הגנטי. בלעדיה, שיעור ההישרדות צנח לכמעט אפס.
בכדור הארץ, אזובים הם בין הצמחים הראשונים שעלו ליבשה לפני כחצי מיליארד שנים. הם שרדו את כל ההכחדות ההמוניות, משום שהם יודעים להיכנס למצב של התייבשות מוחלטת ואז לחזור לחיים במגע ראשון עם מים. הניסוי בחלל הראה שהמנגנונים העתיקים האלה פועלים גם מחוץ לאטמוספרה. ככל הנראה, האבולוציה על הפלנטה שלנו יצרה תאים המסוגלים לשאת תנאים שמעולם לא היו כאן.
למשימות עתידיות לירח או למאדים, זה פותח סיכויים מעשיים. אזובים גדלים במהירות, מפיקים חמצן ויכולים לשמש בסיס למערכות תומכות חיים סגורות. הצוות היפני כבר מתכנן חשיפות ארוכות יותר - עד כמה שנים. עם זאת, חשוב להבין: הצלחת האזוב אינה מבטלת את שבריריות הביוספרה הארצית. היא רק מזכירה עד כמה ייחודיים התנאים שבהם נוצרו ונשתמרו החיים על הפלנטה שלנו.
בחיי היומיום אנו ממעטים לחשוב על כך שהציפוי הירוק על רעפים ישנים או בצל היער הוא צאצא של אורגניזמים המסוגלים לשרוד ואקום וקרינה. עמידותם היא תוצאה של "אימון" בן מיליוני שנים בפינות הקשות ביותר של כדור הארץ: באנטארקטיקה, בשדות געשיים, במדבריות. החלל רק אישר את מה שכבר היה טבוע כאן.
המחקר פורסם בכתב העת iScience ומבוסס על דגימות אמיתיות שחזרו לכדור הארץ בשנת 2023. הנתונים מראים הישרדות גבוהה אפילו בחשיפה מלאה לגורמי חלל, למעט קרינה אולטרה-סגולה, שממנה הספורנגיות הגנו ביעילות.
בדאגה למערכות האקולוגיות הארציות, אנו משמרים לא רק את הטבע המוכר, אלא גם "אבני בניין" פוטנציאליות לחיים מחוצה לו.
