בערוץ נסתר ליד נהר קיי במדינת ארונאצ'אל פראדש שבהודו גילו בוטנאים משהו כמעט בלתי נראה: סחלב זעיר המבלה את כל חייו בצל עמוק, בלי עלה ירוק אחד ובלי כלורופיל. שמו מעלה בזיכרון רוח המחליקה חמקמקה בחלל — והשוואה זו אינה מקרית. במהלך המשלחת תיעדו החוקרים חמישה פרטים פורחים בלבד של המין הנדיר ביותר הזה.
המין החדש נקרא Gastrodia keyiensis על שם הנהר שלגדותיו הוא גדל. הצמח מגיע לגובה של 35 סנטימטרים בלבד ונושא פרח אחד עד שלושה עם עלי כותרת לבנבנים-כחלחלים, שעליהם כתר שפה צהובה כפופה אופיינית. במשך רוב השנה נשאר הסחלב בלתי נראה — הוא מסתתר מתחת לשכבה עבה של עלים נושרים בחורשות במבוק בגובה של כאלֶף מטרים. את מזונו מקבל הצמח בדרך יוצאת דופן: לא מהשמש, אלא הודות לפטריות שבקרקע, ובכך מהווה מקרה נדיר של הולומיקוטרופיה מלאה — תלות מוחלטת במיקוסימביוזה ללא פוטוסינתזה עצמאית.
הגילוי תואר בגיליון ספטמבר של כתב העת הבינלאומי Phytotaxa בידי קבוצת חוקרים מהמכון הלאומי לסביבה הימלאית על שם ג.ב. פאנט, מאוניברסיטת סיקים, מהשירות הבוטני של הודו וממכללת Kaliabor. תושבים מקומיים מקבוצת Nyishi קוראים לפרח במילה שמתורגמת כ"פרח רפאים". השם משקף היטב את אורח חייו: הצמח נשאר כמעט תמיד בלתי נראה, ופורח לזמן קצר ובפינות הנסתרות ביותר של היער.
את ארונאצ'אל פראדש מכנים זה מכבר "גן עדן של סחלבים" — כאן נרשמו כשש מאות מינים של צמחים אלה, הגדלים הודות לשפע הגבהים, לאקלים הלח וליערות הצפופים שבהם מופיעות אף צורות חיים יוצאות דופן כאלה. ואולם Gastrodia keyiensis מוכרת עד כה רק מאתר אחד בשטח של כארבעה קילומטרים רבועים. היא סווגה בקטגוריית "נתונים חסרים", משום שהחוקרים טרם הצליחו לקבוע את גודל האוכלוסייה המדויק ואת תחום התפוצה המלא.
התפוצה המוגבלת והתלות העמוקה במיני פטריות מסוימים הופכות את המין לפגיע במיוחד. הסוג Gastrodia בולט בכך שפרטיו יכולים להישאר מתחת לאדמה שנים לפני שיופיעו מעל לפני השטח לתקופת פריחה קצרה. כל פגיעה במצע היער, שינוי במיקרו-אקלים או שינוי בהרכב מיני הפטריות שבקרקע עלולים למחות את הצמח מעל פני האדמה לפני שהחוקרים יספיקו להבין את כל פרטי חייו. סגן השר הראשי של המדינה ציין את הממצא הזה כעוד עמוד בספר המורשת הטבעית של ארונאצ'אל פראדש והדגיש את החשיבות המכרעת של מחקר נוסף.
גילויים כאלה מזכירים לנו שגם בפינות שנראות לכאורה נחקרות היטב של כוכב הלכת שלנו נותרו עולמות שלמים החבויים בחופן אחד של אדמה. כדי לשמר אותם נדרש מעט מאוד: לתת ליער להישאר כפי שהוא — לא לכרות אותו, לא להדק את הקרקע, לא לשנות את הרכב מצע היער. חלקת במבוק אחת ויחידה שלא נגעה בה יד עשויה להתגלות כיקום שלם עבור יצורים שלמדו לחיות בחשכה מוחלטת, בברית עם פטריות, ולקבל מזון מנדיבותן במקום מאור השמש.
