ביערות המרוחקים של החלק האינדונזי של גינאה החדשה צף לפתע עדות חיה מן העבר: יונק כיס דואה קטן, שמדענים כבר מזמן השליכו אותו אל רשימת הנכחדים לפני כשישה אלפי שנים. תצלומים שצולמו עוד בשנת 2015 בידי עובד מטע מקומי הובילו למסקנה מדהימה — בעל החיים לא רק שרד, אלא שייך לסוג חדש לחלוטין למדע.
מדובר ביצור שהיה מוכר עד כה רק משרידי מאובנים בשם Petauroides ayamaruensis. עצמות אלה נמצאו בפפואה המערבית ובפפואה גינאה החדשה ותוארכו לתקופה של בין 7500 ל-6000 שנים לאחור. עד לאחרונה סברו שהאוכלוסייה נכחדה עם שינויי האקלים והנוף של ההולוקן הקדום. השוואה של התצלומים עם צורת השיניים ומבנה השלד הראתה התאמה מלאה, אך במקביל נחשפו הבדלים מכריעים מכל יונקי הכיס הדואים המוכרים של אוסטרליה וגינאה החדשה.
המדענים סיווגו את בעל החיים בסוג נפרד בשם Tous — השם נלקח מן השפה המקומית של התושבים הילידים, שהבחינו זה מכבר בין «tous wansai» לבין יונקי כיס דואים קטנים אחרים. ל-Tous ayamaruensis אוזניים קרחות קטנות, זנב אחיזה המסוגל להיאחז בענפים כמעט כמו יד, ומידות קטנות מאלה של קרוביו האוסטרליים מן הסוג Petauroides. זהו הסוג החדש הראשון של יונק כיס מגינאה החדשה המתואר מאז שנת 1937.
הגילוי התאפשר הודות לשילוב של תצלומים מודרניים, פרט מוזיאלי נדיר משנת 1992, ובעיקר הידע של הקהילות הילידיות. התושבים המקומיים לא רק סייעו לזהות את היצור, אלא גם סיפרו על אורח חייו: קשרי זוגיות, קינים בחללי גזעים של עצים גבוהים, וככל הנראה גור אחד בלבד בשנה. תכונות אלה הופכות את האוכלוסייה לפגיעה מכל שינוי בסביבה.
המדענים נמנעים במכוון מלחשוף את מקום המציאה המדויק כדי להגן על בעל החיים הנדיר מפני ציידים בלתי חוקיים. יערות חצי האי צ'נדרוואסיה (ראש הציפור) כבר נתונים ללחץ של כריתה והתפשטות שטחים חקלאיים. שימורו של Tous ayamaruensis תלוי מעתה בשאלה אם יצליחו לשלב בין העניין המדעי לבין כבוד לידע המסורתי והגנה קפדנית על בתי הגידול.
«טקסוני לזרוס» מעין אלה מזכירים לנו שגם אזורים שנראים לכאורה נחקרים היטב עשויים לשמור בקרבם קווי חיים קדומים, שהישרדותם תלויה בהחלטות שלנו היום.
