בספטמבר 2026 הפך החוקר הסיני וָאנְג דִינְג מהמכון להידרוביולוגיה של האקדמיה למדעים של סין, בוושינגטון, לראשון במדינתו שזכה בפרס וולפגנג קיזלינג הבינלאומי היוקרתי על הגנת מינים. הפרס הוענק לו על פועלו בן ארבעים השנים להצלת הפוקנה חסרת הסנפיר של היאנגצה — יונק נהר נדיר שאוכלוסייתו הצטמצמה במהירות במשך זמן רב.
לפי תוצאות משלחת מיוחדת ב-2025, נספרו באגן היאנגצה 1426 פרטים. מדובר בארבעים אחוזים יותר מאשר ב-2017, אז תועדו 1012 בעלי חיים. המפנה חל הודות למערכת הגנה מקיפה שפיתחה והפעילה הקבוצה של וָאנְג דִינְג: שילוב של הגנה בסביבה הטבעית, העברה לגופי מים מוגנים ורבייה מלאכותית.
המדען ועמיתיו ערכו במשך עשורים מחקרים שיטתיים לאורך כל מהלך הנהר, כולל האגמים פּוֹיָאנְג וְדוּנְטִינְג. הם זיהו במדויק את הסיבות לדעיכת האוכלוסייה והציעו צעדים מעשיים שעמדו בבסיס האסטרטגיה הלאומית "ההגנה הגדולה על היאנגצה". כתוצאה מכך הצליחו להקים כמה שטחים מוגנים שבהם בעלי החיים מסתגלים בהצלחה לאחר ההעברה, וכן להשיג את ההצלחות הראשונות בעולם ברבייה מלאכותית של המין.
הניסיון הסיני כבר החל להיות מיושם במדינות אחרות — בקמבודיה ובבנגלדש. הדבר מלמד שפתרונות מדעיים מקומיים יכולים לעבוד באזורים שונים אם הם נשענים על נתונים מדויקים ושיתוף פעולה בין-משרדי. האוכלוסייה הפסיקה לרדת והחלה לגדול לאט אך ביציבות — דוגמה נדירה למגמה אקולוגית שהצליחו להפוך על פיה.
וָאנְג דִינְג עצמו הדגיש לאחר הטקס כי הפרס שייך לא רק לו, אלא גם לכמה דורות של חוקרים, וכן לכל מי שלוקח חלק בהגנה על המערכת האקולוגית של הנהר. פרס קיזלינג מוענק מדי שנה לאדם אחד על פרויקטים פורצי דרך המסוגלים להשפיע על אסטרטגיות בינלאומיות לשימור מינים.
סיפור הפוקנה חסרת הסנפיר של היאנגצה מזכיר שגם אוכלוסיות שנפגעו קשות יכולות להשתקם אם המדע, המדיניות והחברה פועלים בתיאום ולאורך זמן.
