במעלה היאנגצה, שם מי הקרחונים עדיין שומרים על זיכרון תקופת הקרחון הרביעוני, שוכן אחד הדגים הנדירים ביותר על פני כדור הארץ – פורל הצ'ואנשאן. מין שריד זה, הידוע גם כטיימן צ'ואנשאן (Hucho bleekeri), שרד אלפי שנים, אך כיום הוא מאוזן על סף הכחדה. לאחרונה, ארבעה משרדים סיניים – משרד החקלאות, המשרד לאיכות הסביבה, משרד משאבי המים והמינהל הממלכתי ליערות ושטחי מרעה – אישרו במשותף את "תוכנית הפעולה להצלת הטיימן של צ'ואנשאן לשנים 2026–2035".
המסמך מחלק את העבודה לשני שלבים. בחמש השנים הקרובות מתכננים לעצור את הצמצום של האוכלוסיות הטבעיות, להכפיל את שטח בתי הגידול המרכזיים, ולשחרר לטבע מדי שנה לפחות חמשת אלפים פרטים עם שיעור הישרדות של למעלה משלושים אחוזים. עד שנת 2035, התפוצה אמורה לגדול בעוד פי שניים, ומספר דגי הבר – להכפיל את עצמו. לשם כך נקבעו שבעה כיוונים עיקריים: ניטור והצלה של קבוצות טבעיות, הגנה ושיקום בתי גידול, שימור המגוון הגנטי, שיפור טכנולוגיות הרבייה המלאכותית, שיקום אוכלוסיות טבעיות, פיקוח על פעילות במקווי מים ועבודת הסברה.
פורל הצ'ואנשאן הוא טורף העל של היאנגצה העליונה. מצבו משמש מעין אינדיקטור לבריאותה של כל מערכת האקולוגית הנהרית. כשם שברומטר רגיש מראה שינויי אקלים ואיכות מים, כך דג זה משקף עד כמה יציבה כל השרשרת מפלנקטון ועד טורפים גדולים. היעלמות המין הייתה משמעותה לא רק אובדן של תושב אחד, אלא אות להפרה עמוקה של האיזון, הפוגעת גם במינים אחרים וגם באנשים התלויים בנהר.
התוכנית כוללת צעדים מחמירים לוויסות השימוש במים, חיזוק ההגנה החוקית ותיאום בין-משרדי. תשומת לב מיוחדת מוקדשת לבנק הגנטי ולרבייה מלאכותית, כדי לשמר את המגוון שנצבר במשך מיליוני שנים של אבולוציה. צעדים כאלה חשובים לא רק לדג עצמו, אלא גם להבנת תהליכי אקלים עתיקים, שחוקרים לומדים משרידים ומהגנום של מיני שרידים.
במשך עשר שנים מתכוונים המומחים הסינים להפוך מאמצים מפוזרים לתוכנית שיטתית, שבה כל שלב מגובה במימון, נתונים מדעיים ובקרה. זו לא רק הצלה של דג אחד, אלא ניסיון להשיב לנהר את שומרו העתיק ובכך לחזק את יציבותו של האזור כולו.
