מחקר של המכון הלאומי למחקרים סביבתיים ביפן, שנערך בשיתוף עם המכון הטוקיוני לגריאטריה ואוניברסיטת טוקיו, הראה שלאנשים מבוגרים המחזיקים כלבים יש סיכון נמוך ב-48% לפתח דמנציה המצריכה טיפול. העבודה פורסמה ביולי 2026 בכתב העת International Journal of Environmental Research and Public Health ומבוססת על נתונים אודות 11 224 תושבי טוקיו בגילים 65–84, שנצפו במשך 7.5 שנים מ-2016 עד 2023.
המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות: בעלי כלבים בהווה (8.6%), מי שהחזיקו כלב בעבר (22.6%), ומי שמעולם לא החזיקו (68.8%). בתקופת המעקב פיתחו 1989 בני אדם (17.7%) דמנציה המצריכה טיפול. ניתוח באמצעות משתני עזר העלה כי בקרב בעלי כלבים בהווה הסיכון היה נמוך ב-48% לעומת מי שמעולם לא החזיקו (יחס סיכויים 0.52). בקרב מי שהחזיקו כלב בעבר ירד הסיכון בכ-25%.
החוקרים מייחסים את האפקט לשלושה מנגנונים עיקריים. טיולים יומיים עם הכלב מגבירים את הפעילות הגופנית ומסייעים לשמור על שגרה יומית קבועה. שיחה עם שכנים במהלך הטיולים מפחיתה את הבדידות החברתית. בנוסף, המגע עם בעל החיים, לרבות קשר עין, מגביר את ייצור האוקסיטוצין, המשפיע לטובה על תפקוד המוח ועל המצב הרגשי.
אם חלקם של בעלי כלבים מבוגרים ביפן יגדל מ-8.6% ל-13.4%, ההוצאות הציבוריות על שירותי בריאות וטיפול במשך 4 שנים יצטמצמו בכ-592 מיליארד ין. מנגד, ההוצאות הנוספות של משקי הבית על מזון ווטרינריה יסתכמו בכ-4.63 טריליון ין, אך החיסכון הנקי לתקציב יישאר משמעותי.
התוצאות מדגישות את הפוטנציאל הטמון בהרגלים יומיומיים פשוטים למניעת ליקויים קוגניטיביים בקרב מבוגרים. המחקר העריך לראשונה לא רק את ההשפעה הרפואית, אלא גם את ההשפעה הכלכלית של גידול כלבים בהקשר של חברה מזדקנת.
