בסוף אפריל 2026 שם הפרלמנט האירופי קץ למחלוקות רבות שנים, כשאישר את הרגולציה הכלל-אירופית הראשונה להגנה על חיות מחמד ומעקב אחריהן. עד לרגע זה, הכללים לגידול חתולים וכלבים באירופה דמו לטלאי על גבי טלאי: בגרמניה פעלו חוקים נוקשים, בעוד שבדרום אירופה שגשגו "מפעלי גורים" אפורים. כעת התקנים הפכו לאחידים, והד הדבר יגיע לכל יבשת. האם המחסומים הבירוקרטיים החדשים יצליחו לנצח את השוק הבלתי חוקי?
החידוש העיקרי הוא הקמת רשת דיגיטלית כלל-אירופית, המאחדת את מאגרי הנתונים הלאומיים. כל חתול וכלב בשטח האיחוד האירופי חייבים לקבל שבב אלקטרוני. עבור מגדלים מקצועיים, מקלטים וחנויות לחיות מחמד, הכללים יהפכו למחייבים בעוד ארבע שנים. לבעלים פרטיים ניתן זמן רב יותר להסתגלות: רישום חובה של כלבי בית ייכנס לתוקף בעוד 10 שנים, ושל חתולים — בעוד 15. בטווח הארוך, הדבר מוביל להיעלמות מוחלטת של תופעת בעלי החיים המשוטטים.
החוק פוגע בשתי הבעיות העיקריות של התעשייה: מגדלים "שחורים" ועיוותים גנטיים. איסור חמור הוטל על הכלאת קרובים (אינברידינג) ועל קיבוע מלאכותי של מאפיינים חיצוניים קיצוניים המזיקים לבריאות חיית המחמד — למשל, פרצופים שטוחים מדי אצל בולדוגים או קפלי עור לא טבעיים. המגזר המסחרי לא יוכל עוד להתחרות באמצעות הפחתת עלויות החזקת בעלי החיים, מה שיעלה בהכרח את רף האיכות בתעשייה.
כיצד זה ישפיע על מי שחי מחוץ לאיחוד האירופי? באופן ישיר. הכללים החדשים מסדירים את הייבוא בצורה נוקשה. אם תחליטו למכור גור חתולים או כלבים גזעי לקונה מהאיחוד האירופי, על בעל החיים להיות משובב ורשום במאגר הנתונים האירופי לפחות חמישה ימי עבודה לפני חציית הגבול. מדינות המייצאות חיות מחמד לאירופה ייאלצו להתאים את המכלאות שלהן לתקנים של בריסל.
מחירם של בעלי חיים גזעיים יעלה בטווח הבינוני, שכן ההוצאות על פיקוח וטרינרי, רישוי ותחזוקה נאותה של המתקנים יגדלו. עם זאת, הקונה יקבל היסטוריה שקופה של חיית המחמד שלו וערובה להיעדר פתולוגיות גנטיות נסתרות. עידן השווקים הספונטניים בתוך קרטונים הופך לנחלת העבר, ומפנה את מקומו לרישום דיגיטלי ולאחריות.
