דמיינו לעצמכם: אתם חוזרים הביתה ומצפים לגרגור נעים ולליטוף, אך במקום זאת מקבלים את פניכם ריח חריף ולא נעים וכתמים בוגדניים על הטפטים או על הרהיטים. התגובה הראשונה היא כעס ותמיהה: «על מה ולמה? הרי אני כל כך אוהב אותו!». אבל בואו ניקח נשימה עמוקה ונסתכל על הסיטואציה דרך עיניה של חיית המחמד שלכם.
החתול אינו נוקם ואינו מזיק להכעיס. סימון טריטוריה הוא שפתו העתיקה והיצרית, דרכו לתקשר עם העולם. ואם חברכם הפרוותי החל להשאיר «גלויות כימיות» שכאלו, סימן שהוא מנסה לומר לכם משהו חשוב מאוד. בואו נפענח את המסר הזה.
1. אינסטינקט קדום: «זה שלי!»
עבור החתול, הבית אינו סתם דירה, אלא הממלכה שלו. בטבע, ההישרדות תלויה בשליטה במשאבים. באמצעות השארת ריחו (בעזרת שתן, שריטות על הרהיטים או חיכוך הלחיים בפינות), החתול יוצר «גדר ריח» בלתי נראית, אך מוחשית לחלוטין עבורו.
* סימון באמצעות שתן (ספריי): החתול ניגש למשטח אנכי, מרים את זנבו, שרוטט באותו רגע בצורה אופיינית, ומשחרר סילון שתן קטן. אין מדובר בהתרוקנות של שלפוחית השתן, אלא בריסוס של פרומונים.
* שריטות: אין מדובר רק בטיפוח הציפורניים, אלא בסימנים חזותיים המלווים בריח המופרש מבלוטות מיוחדות בכריות הכפות.
2. קריאה הורמונלית: «אני מוכן לאהבה!»
חתולים שאינם מסורסים (וחתולות שאינן מעוקרות) מסמנים טריטוריה באינטנסיביות רבה. עבורם זוהי דרך להצהיר על בגרותם המינית, למשוך בני זוג ולהזהיר מתחרים. במקרה כזה, הריח הופך לחריף ולצורב במיוחד. אין מדובר באופי רע, אלא בציווי ביולוגי עוצמתי, שבעל החיים כמעט ואינו יכול להתמודד איתו בכוחות עצמו.
3. סטרס וחרדה: «העולם קורס, אני צריך להרגיש בטוח יותר»
זוהי אחת הסיבות השכיחות ביותר, שבעלי חתולים נוטים לשכוח. חתולים הם שמרנים בכל רמ"ח איבריהם. כל שינוי באורח חייהם הרגיל עלול לעורר סטרס כבד, והסימון הופך לדרך להרגעה עצמית: «אם הכל מסביב מריח כמוני, סימן שאני עדיין שולט במצב».
גורמי סטרס:
* הופעת חיית מחמד חדשה או תינוק בבית.
* מעבר דירה או אפילו סתם הזזת רהיטים.
* שיפוצים, אורחים רועשים או היעדרויות תכופות של הבעלים.
* קונפליקטים עם בעלי חיים אחרים (אפילו אם החתול רואה חתול רחוב מבעד לחלון, הדבר עלול לעורר תגובת הגנה).
4. זעקה רפואית לעזרה: «כואב לי!»
חשוב מאוד לא להתבלבל בין סימון טריטוריה לבין מתן שתן בלתי תקין. אם החתול מתיישב על משטח אופקי (מיטה, שטיח, פינת ארגז החול) ומתאמץ תוך הפרשת כמות גדולה של שתן, או עושה זאת לעיתים קרובות ובטיפות בודדות, הרי שאין מדובר ב- סימון. זהו תסמין של מחלה: אבנים בדרכי השתן, דלקת בשלפוחית השתן, סוכרת או בעיות בכליות. הכאב מתקשר אצל בעל החיים לארגז החול, והוא מחפש מקום רך ו«בטוח» יותר כדי לעשות את צרכיו.
איך מבדילים בין סימון למחלה?
* סימון: תנוחת עמידה, הזנב מורם ורוטט, המשטח אנכי (קיר, רגל של כיסא), כמות הנוזל קטנה, הריח חריף מאוד.
* מחלה: תנוחת ישיבה או חצי-ישיבה, המשטח אופקי, כמות השתן עשויה להיות גדולה (או ניסיונות תכופים להטיל שתן בכמויות מזעריות), בעל החיים עלול לילל מכאב.
תוכנית פעולה: איך לעזור לחתול ולשמור על הבית
שלב 1. שללו מחלה.
ראשית, קבעו תור לווטרינר. בצעו בדיקת שתן כללית ואולטרסאונד של שלפוחית השתן. הבריאות חייבת תמיד להיות במקום הראשון.
שלב 2. פתרו את הסוגיה ההורמונלית.
אם בעל החיים בריא אך אינו מעוקר או מסורס, הניתוח הוא הפתרון ההומני והיעיל ביותר. הוא לא רק יפטור את הבית מהריח, אלא גם יאריך את חיי חיית המחמד על ידי הפחתת הסיכון למחלות אונקולוגיות ושחרורה מסטרס הורמונלי מייסר. (זכרו: לאחר הניתוח האיזון ההורמונלי אינו מתרחש מיד, וייתכן שיידרשו בין 2 ל-6 שבועות).
שלב 3. סלקו את הסטרס.
נתחו מה השתנה בחיי החתול. ספקו לו «אזורים בטוחים» במקומות גבוהים (מתקני גירוד עם בתים, מדפים) שבהם איש לא יפריע לו. השתמשו בתחליפים סינתטיים לפרומונים של חתולים (למשל Feliway), המתחברים לשקע החשמל ויוצרים אצל החתול אשליה של רוגע וביטחון מוחלטים.
שלב 4. ניקיון נכון.
שכחו מכלור ומחומרי ניקוי המכילים אמוניה! עבור החתול, ריח האמוניה דומה לריח שתן, והוא ינסה «לחדש» את הסימון על גבי הניקיון שלכם. השתמשו בחומרי ניקוי אנזימטיים מיוחדים המפרקים את גבישי חומצת השתן ברמה המולקולרית ומעלימים את הריח לחלוטין.
שלב 5. תחרות על ארגזי החול.
כלל הזהב: מספר ארגזי החול בבית חייב להיות שווה למספר החתולים פלוס אחד. ארגזי החול חייבים לעמוד במקומות שקטים ונגישים, והחול חייב להיות נקי. חתול לא ילך לשירותים מלוכלכים, בדיוק כמוכם.
כאשר חתול מסמן טריטוריה, הוא לא הופך ל״רע״. הוא הופך ליצור מבולבל, מפוחד או כזה שמונע על ידי אינסטינקטים, שאינו יודע לדבר בשפה אנושית. המשימה שלכם כבעלים אוהבים היא לא להעניש (צעקות ודחיפת האף רק יגבירו את הסטרס ויחמירו את הבעיה), אלא להפוך עבורו לבלשים ומגנים.
הבינו את הסיבה, גלו סבלנות, וביתכם יתמלא שוב רק בריח נעים של ביתיות ובגרגור רגוע של בן המשפחה הקטן, אך כה חשוב שלכם.
