בחדר הסגלגל הצהיר דונלד טראמפ שארצות הברית מתמודדת "טוב מאוד" עם סין, והוא מצפה ל"הרבה עסקאות שונות" במהלך ביקורו הקרוב של שי ג'ינפינג. זה יהיה ביקורו הראשון של המנהיג הסיני בבית הלבן מזה יותר מעשור.
דבריו של טראמפ נאמרו שבוע לפני הגעתם של שי ורעייתו פֶּנְג לִי-יוּ'אָן. הנשיא הדגיש את יחסיו האישיים עם עמיתו הסיני, הזכיר את המכסים שהגיעו בעבר ל-145 אחוזים, וציין שסין משלמת "הרבה מכסים". עם זאת הוסיף ש"אחרים אולי לא כל כך טובים", אבל עם סין הכול מתנהל בהצלחה.
עבור טראמפ טון כזה אינו חדשות. במהלך שנות כהונתו הוא שילב לא אחת לחץ מכסים קשוח עם דיפלומטיה אישית, בשאיפה לחתום על עסקאות ישירות עם מנהיגים. בשנים 2019–2020 הוא עצמו הטיל מכסים שוברי שיאים, ואחר כך נכנס לשלב הראשון של הסכם סחר. ההצהרות הנוכחיות חוזרות על אותה תבנית: הפגנת כוח פומבית ולצדה נכונות למשא ומתן.
ביקורו של שי מתקיים על רקע הפסקת האש במכסים, שתוקפה פג בנובמבר והושגה בפסגה בפוסאן. וושינגטון אינה מתכוונת לוותר על השליטה ביצוא שבבים ומתכות נדירות, אך מוכנה לדון בהפחתת מכסים על רשימה מוגבלת של סחורות שאינן אסטרטגיות. על סדר היום גם בינה מלאכותית, חומרי המוצא לפנטניל, ופרשיות של אמריקאים העצורים בסין.
טראמפ בבירור פועל כמארח ששולט בסדר היום. הוא מזכיר את המכסים, מדגיש את הקשרים האישיים, ובמקביל מבהיר שהוא מוכן להסכמים חדשים. גישה כזו מאפשרת לו גם ללחוץ על בייג'ינג וגם להראות לבוחרים האמריקאים שדווקא הוא משיג תוצאות במקום שאחרים נכשלים.
המצב מזכיר משחק שחמט שבו אחד השחקנים מחליף כל העת כלים על הלוח, אך בו בזמן מנהל התכתבות ארוכה עם יריבו. טראמפ אינו מוותר על הלחץ, אך משתמש בערוץ האישי כדי לשמור על מרחב תמרון.
בסופו של דבר, הפגישה בוושינגטון תראה עד כמה יחסים אישיים בין מנהיגים מסוגלים לרכך את הסתירות המבניות בין שתי המעצמות — או שמא רק לדחות את סבב העימות הבא.
