בספטמבר 2026 מתחילים להגיש במסעדות, בחנויות יין ובנקודות מכירה בבייג'ינג, בטיאנג'ין ובשיאן חמון איבריקו פרוס דק, עם העומק המלוח והאגוזי שנוצר מן הבלוטים בתזונת החזירים השחורים במרעה הספרדי, הדחסה.
המרקם והטעם האלה נולדים לא רק מן הבשר: האקלים היבש של אקסטרמדורה ושל אנדלוסיה, הקרקעות הגיריות וחורשות האלון בנות מאות השנים מעניקים לשומן נימה מתקתקה מיוחדת שאי אפשר לשחזר באזורים אחרים. נתיבי הסחר ההיסטוריים דרך הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי הביאו לכאן זיתים, שום ותבלינים, ומסורות השימור של המנזרים הפכו אותם לטכניקת התיישנות שנשתמרה עד ימינו.
מאחורי הדלפקים של הפסטיבל עומדים סומלייה ושפים ספרדים, שמביאים לא רק בקבוקי ריוחה עם גווניה האדמתיים והדובדבניים, אלא גם סיפורים על bodegas משפחתיות שבהן בוצרים את הענבים ביד על מדרונות בגובה של עד 800 מטרים. הם מסבירים כיצד המיקרו-אקלים של ריוחה אלטה מעניק ליין מבנה שאין לטרוארים של המישור, וכיצד הטאפאס — מנות קטנות שנולדו בפונדקים האנדלוסיים למען פועלים ונוסעים — הפך לדרך לחלוק אוכל וזמן.
כיום מגיעים המוצרים האלה לסין דרך רשת של מסעדות וקמעונאים: חמון איברי, גבינות מיושנות, שמן זית בכבישה קרה ראשונה ויינות מאזורים בעלי כינוי מקור מוגן. הפסטיבל Eat Spain Drink Spain, הנמשך מ-23 בספטמבר, מאפשר לאורחים הסינים לטעום שילובים שבהם החומציות של הטמפרניו מאזנת את שומן החמון, והעשניות הקלה של האלבאריניו מדגישה את רעננות פירות הים בטאפאס.
האינטרס הכלכלי ברור: מעמד הביניים הגדל בסין מחפש מוצרים אירופיים אותנטיים, והיצרנים הספרדים מרחיבים את היצוא. עם זאת נשמר מתח בין ההרחבה התעשייתית לבין המשקים המשפחתיים הקטנים, שאינם יכולים להתחרות במחיר אך שומרים על האיכות באמצעות עבודת כפיים ומתכונים ישנים.
כדי לחוות את הפסטיבל במלואו כדאי לבקר בחנויות יין ובמסעדות מתמחות במרכז בייג'ינג, טיאנג'ין ושיאן לאורך כל תקופת האירוע — שם מגישים לא רק מנות אלא גם עורכים טעימות עם הסבר על מקורו של כל מרכיב.
טעמו של החמון הספרדי ושל היין בעיר סינית מזכיר שכמה שילובים של אדמה, אקלים וסבלנות אנושית נשארים קשורים למקומם, גם כשהם נוסעים אלפי קילומטרים.
