בלונדון החליטו שפסטיבלים קולינריים רגילים כבר אינם מספיקים.
ב-12–13 בספטמבר נערך ב-Hackney Bridge The Big Brine — חגיגה גדולה של כל מה שאפשר להמליח, לכבוש, להחמיץ ולהשאיר בצנצנת עד לימים טובים יותר.
ואם אתם חושבים שמדובר רק במלפפונים, הרי שאתם ממעיטים בערך ההיקף.
בפסטיבל היו חמוצים, קימצ'י, ירקות מותססים, רטבים, שילובים מוזרים ומוצרים שאדם רגיל מביט בהם תחילה בשאלה:
— את זה באמת צריך לאכול?
וכעבור דקה:
— איפה קונים צנצנת?
הרעיון המרכזי של הפסטיבל — להראות שכבושים כבר מזמן יצאו מגבולות הפורמט:
״סבתא סגרה לחורף״.
עכשיו זה גסטרונומיה, תרבות, ניסויים וכמעט פילוסופיה.
אפשר היה להסתובב בין הדוכנים, לטעום עשרות וריאציות, להקשיב לשפים ולדון בשאלות רציניות מאוד:
— המלפפון הזה מספיק פריך?
— והקימצ'י הזה כבר מוכן או שהוא עוד צריך לחשוב על החיים?
יפה במיוחד היה שכל זה לווה במוזיקה חיה ובסטים של DJ.
כלומר, במקום כלשהו אנשים רקדו כשכוסית בידם.
וכאן בהחלט יכול היה להיות אדם עם צנצנת כרוב כבוש.
וגם מאושר.
בפסטיבל השתתפו יצרנים עם שמות כמו Sexy Pickles ו- Reckless Pickle, מה שמעצם שמו נשמע כאילו המלפפונים החמוצים סוף סוף יצאו מהצללים והחלו לחיות חיים מלאים.
היו סדנאות על התססה, טעימות ואפשרות לגלות כיצד ירק רגיל עובר את הדרך מ:
״שכב לו בשקט״
אל:
״הפך לאירוע גסטרונומי״.
בסך הכול, לונדון שוב הוכיחה:
אם אוספים מספיק אנשים סביב רעיון מוזר אחד, שמים מוזיקה ומוסיפים אוכל — יוצא פסטיבל.
גם אם הרעיון הזה הוא —
מי מלח. 😄
ואולי הסלוגן הטוב ביותר של The Big Brine היה נשמע כך:
״אם החיים נתנו לך מלפפון — שים אותו בצנצנת״.
