ד"ר אלכס ז'בורונקוב במאמר לעיתון «א-שרק אל-אווסט» טוען כי הבינה המלאכותית פותחת אופקים חדשים בחקר אריכות הימים, בכך שהיא מספקת כלים לזיהוי מדויק של התערבויות אפשריות ולהערכת השפעתן על גוף האדם.
לדברי המחבר, פרסומים אחרונים של צוותו בכתבי העת Cell ו-Nature Biotechnology מדגימים כיצד הבינה המלאכותית מסייעת לזהות מטרות תרופתיות בביולוגיה של ההזדקנות ולשלב «מדדי הזדקנות» מבדיקות דם בניסויים קליניים של תרופות שנוצרו בעזרת אלגוריתמים.
ז'בורונקוב מדגיש: אף שאין לומר שתרופה מסוימת כבר תאריך ימים של מישהו, עבודות אלה מצביעות על עתיד מבטיח בפיתוח תרופות, שבו הבינה המלאכותית מזהה מועמדים, ובמקביל נבחנת השפעתם על תהליכי ההזדקנות ועל המחלות המיועדות.
הבינה המלאכותית, מציין המומחה, מרחיבה במידה ניכרת את טווח מה שחוקרים יכולים לגלות ולמדוד, אולם תפקיד מכריע ממלאים עדיין ניסויים מעבדתיים וקליניים קפדניים, המאשרים תועלת אמיתית לבריאות.
המחבר מבחין בין שני קצבים של גילוי תרופות: הקצב החישובי המהיר, שבו הבינה המלאכותית מנתחת נתונים, מייצרת מבנים ומציעה ניסויים, והקצב הביולוגי האיטי, המצריך סינתזה של מולקולות, בדיקת אספקה לרקמות, הערכת בטיחות ועריכת מחקרים בבני אדם.
כדוגמה מביא ז'בורונקוב את התרופה רנטוסרטיב, שפותחה עבור פיברוזיס ריאתי אידיופתי: הבינה המלאכותית סייעה למצוא את המטרה הביולוגית וליצור את המולקולה, ובתוך 18 חודשים כבר התקבל מועמד פרה-קליני — צעד ניכר קדימה לעומת לוחות הזמנים המסורתיים.
לסיכום, המומחה מנסח שאיפה: לדעתו, הבינה המלאכותית עשויה בסופו של דבר לתרום להכפלת תוחלת החיים הממוצעת של האדם, אף שכיום זה נותר מטרה ולא תחזית מוכחת; האפשרות הנוכחית היא ליצור תרופות יעילות יותר ותשתית לבדיקתן.
