על חופו של אגם טאגואה-טאגואה שנעלם זה מכבר במרכז צ'ילה גילו ארכיאולוגים שלד כמעט שלם של גומפותר בוגר — קרוב משפחה נכחד של הפילים. גולגולתו של בעל החיים, המתוארכת לכמה 12 500 שנים назад, נושאת סימני שבר אשר, ככל הנראה, ייתכן שנגרם במכוון.
את החפירות ערכה קבוצה בינלאומית בראשות הארכיאולוג רפאל לאברקה מהאוניברסיטה הקתולית האפיפיורית של צ'ילה. העבודה נמשכה מ-31 באוגוסט עד 14 בספטמבר 2026 באזור א'היגינס. העצמות השתמרו היטב באופן יוצא דופן, וההקשר של הממצא מצביע על תקופה שבין 12 600 ל-12 400 שנים назад. תיארוכי פחמן רדיואקטיבי עודם מתבררים, ולכן המסקנות נשענות לעת עתה על סטרטיגרפיה ועל ממצאים נלווים.
תשומת לבם המיוחדת של החוקרים משכה דווקא הגולגולת. השבר, לדעת המדענים, ייתכן שנעשה כדי להגיע אל המוח — מקור יקר ערך של שומנים וחומרים מזינים. לעת עתה מדובר בהשערת עבודה המצריכה בדיקה מעבדתית נוספת. לצד שרידי הגומפותר נמצאו עצמות של סוסים נכחדים, עצמות ציפורים שרופות וכלי אבן, המציירים תמונה של ניצול שיטתי של משאבי חוף האגם הקדום.
גומפותרים היו אוכלי עשב מסיביים, שהגיעו לגובה של כמה מטרים ושקלו כמה טונות. הם חיו בצ'ילה בתקופת הפלייסטוקן ונעלמו יחד עם נציגים אחרים של המגפאונה לקראת סוף התקופה. הממצא החדש משלים עדויות שכבר ידועות על יחסי הגומלין בין בני אדם לבעלי חיים אלה ומראה שקבוצות של ציידים-לקטים שבו שוב ושוב לאותו מקום פורה.
החפירות בשנים 2023–2026 חשפו רשת של שוחות בדיקה והרחיבו את אזור המחקר. בני האדם, ככל הנראה, לא ייסדו כאן יישובי קבע, אלא פקדו את החוף מעת לעת, תוך ניצול מגוון משאבים: מיונקים גדולים ועד ציפורים, ואולי גם צמחים. גישה כזו לנוף מעידה על הסתגלות גמישה, ולא על אירוע חד-פעמי.
אם מחקרים נוספים יאשרו עיבוד מכוון של הגולגולת, יהפוך הממצא לאחת העדויות הישירות ביותר לאופן שבו תושביה הקדומים של דרום אמריקה באו במגע עם ענקי עידן הקרח. הוא מוסיף פרטים לתמונה של יישוב היבשת ומראה שבני האדם לא רק התקיימו לצד המגפאונה, אלא גם שילבו אותה באופן פעיל בתזונתם ובמשק ביתם.
תגליות כאלה מסייעות לשחזר ביתר דיוק כיצד קהילות קדומות בחרו את מקומות מושבן וכיצד ניהלו את המשאבים שעמדו לרשותן.
