במימיו המרוחקים של האוקיינוס השקט, שבהם השפעת האדם מזערית, יוצרים מדענים מפה מפורטת של אחת המערכות האקולוגיות הימיות הפראיות האחרונות באמת על פני כדור הארץ. שני אטולי אלמוגים — ביקאר ובוקאק באיי מרשל — הוכרזו שמורות ימיות לאומיות בשנת 2025, ומאז עורכים חוקרים מפרויקט Pristine Seas מלאי מקיף של החיים מן לפני השטח ועד למעמקים.
כאן מקננות צבי ים ירוקים, שוניות האלמוגים שוקקות יותר מ-260 מיני דגים, ובמים הפתוחים צדים כרישים, דגי ג'ק וואהו. מצלמות וצוללת תיעדו חברות מעמקים עשירות באופן מפתיע, ושני מיני דגים אולי עדיין אינם מוכרים למדע. חמישה עשר מיני עופות ים מגדלים צאצאים או, ככל הנראה, מתכוננים לכך.
אטולים אלה, השוכנים במרחק של 116 ו-385 קילומטרים מן האיים המיושבים הקרובים ביותר, משמשים מעין אמת מידה. לדברי האקולוג הימי אלן פרידלנדר מאוניברסיטת הוואי, הם מסייעים להבין מה בדיוק אבד באזורים אחרים, ומספקים נקודות ציון חיוניות לשיקום מערכות אקולוגיות. הנתונים מראים שאוכלוסיות חיות הבר העולמיות פחתו מאז שנת 1970 בממוצע ב-73 אחוזים, ואוכלוסיות הימיות — ב-59 אחוזים.
ההבדלים בין שני האטולים כבר ניכרים: בבוקאק שולטים האלמוגים והביומסה של הדגים גבוהה פי שניים מאשר בביקאר, שבה אצות מכסות חלק ניכר מן המדרונות. את הסיבות להבדלים אלה מדענים עדיין מבררים. חשוב שההגנה על האטולים נשענת על שיטות מסורתיות של תושבי האיים — אזורי "מו" או "טאבו", שבהם פעילות האדם מוגבלת, מה שמאפשר לטבע להשתקם.
אולם גם פינות מרוחקות כאלה אינן חסינות מפני איומים עולמיים: התחממות האוקיינוס, הלבנת אלמוגים ועליית מפלס הים פוגעות גם בהן. הפרויקט מדגיש את הצורך לחקור מערכות אקולוגיות בשלמותן — מעופות ועד יצורי המעמקים — כדי לעקוב אחר השינויים ולשמור על שלמותן.
תוצאות המחקרים כבר מסייעות למאמצי שימור מקומיים ובינלאומיים, והאטולים עצמם מכונים "אוצרות של כל כדור הארץ".
