בפנטנל הברזילאי, בית הגידול הלח הגדול ביותר על פני כדור הארץ, נחשבו ההיגוארים (Panthera onca) באופן מסורתי לבעלי חיים מתבודדים, הנפגשים רק לצורך הזדווגות או גידול צאצאים. ואולם תצפיות אחרונות מהפכות תפיסה זו: באזור שבו יש שפע של טרף, הטורפים מפגינים התנהגות סובלנית ואף ידידותית באופן ניכר.
מחקר בן שלוש עשרה שנים של פרויקט Jaguar ID, שכלל 459 פרטים, תיעד 167 מקרים של אינטראקציה בין זוגות. כמעט 39 אחוזים מהם היו חברתיים — ציד משותף, משחק, ליקוק הדדי. כ-36.5 אחוזים נוספים היו ניטרליים, כאשר בעלי החיים פשוט שהו זה לצד זה בלי לגלות תוקפנות. רק רבע מן המגעים היו בעלי אופי עוין.
ראוי לציון במיוחד שהאינטראקציות החיוביות התרחשו לעתים קרובות יותר בין זכרים קרובי משפחה. שני אחים סיירו יחד בשטח, ואחיות משגרים שונים ליקקו זו את זו. הנקבות, לעומת זאת, נטו יותר להישאר דרוכות — כנראה בשל הצורך להגן על הגורים.
המפתח להתנהגות זו טמון, ככל הנראה, בשפע של בסיס המזון. בפנטנל הצפוני, שבו הנהרות ומישורי ההצפה משופעים בדגים, קיימנים ופרסתנים, התחרות על המזון פוחתת. הדבר מאפשר להיגוארים להשקיע פחות אנרגיה בעימותים ויותר במגעים סובלניים.
תוצאות המחקר, שפורסם בכתב העת Animal Behaviour, מראות שהמבנה החברתי של ההיגוארים מורכב יותר מכפי שסברו בעבר. בתנאים של צפיפות אוכלוסייה גבוהה ושפע משאבים, הטורפים יוצרים רשתות קשרים ייחודיות, שבהן פרטים מסוימים ממלאים תפקיד של "גשרים" בין קבוצות.
מבחינת שימור המין, משמעות הדבר היא שאסטרטגיות ההגנה צריכות להתחשב לא רק בגודל השטחים, אלא גם באפשרות של דו-קיום שליו של פרטים בבתי גידול נוחים.
