מחקר של אוניברסיטת שיקגו: מדינות עם מספר גדול של חתולים מציגות רמת אושר גבוהה יותר

מחקר שנערך על ידי אוניברסיטת שיקגו ופורסם ב-2 באוקטובר 2026, חשף מתאם חיובי בין צפיפות חתולי הבית לבין רמת הרווחה הסובייקטיבית של האוכלוסייה ב-93 מדינות. החוקר הבכיר באוניברסיטה, דאריו, ועמיתיו השוו בין מדדי האושר הלאומיים לבין מדדי צפיפות החתולים, הרווחה הכלכלית ושיעור ההידבקות בטוקסופלזמוזיס.

רווחה סובייקטיבית, הנמדדת באמצעות שביעות רצון מהחיים ומדדי אושר, נתפסת יותר ויותר כאינדיקטור מרכזי להתפתחות החברה. אף שגורמים כלכליים כמו תמ"ג והכנסות משקי בית קשורים באופן חיובי לרווחה, הם אינם מסבירים את כל ההבדלים בין המדינות. החוקרים ציינו כי נוכחותם של בעלי חיים מלווים תורמת להפחתת הבדידות, לחיזוק הקשרים הרגשיים ולהפחתת הלחץ.

במסגרת העבודה ניתחו המחברים נתונים על צפיפות חתולים, מדדים עדכניים של הידבקות בטוקסופלזמה ומדדים כלכליים. התוצאות הראו קשר חיובי מובהק בין צפיפות החתולים לבין מדד האושר, בעוד שהמתאם עם התמ"ג וההכנסות היה חזק יותר. בד בבד, במדינות עם שיעור גבוה יותר של הידבקות עדכנית בטוקסופלזמה, הרווחה של האוכלוסייה נמצאה נמוכה יותר.

אפילו לאחר שלילת השפעתם של התמ"ג וההכנסות באופן סטטיסטי, צפיפות החתולים ושיעור ההידבקות נותרו בין המנבאים החזקים ביותר של האושר. מדינות עשירות יותר נוטות להיות בעלות יותר חתולים, אך בה בעת שיעור הידבקות נמוך יותר בטפיל. החוקרים מסבירים זאת בכך שבמדינות עשירות מגדלים חתולים לעתים קרובות יותר בתוך הבית, מחסנים אותם ומאכילים אותם במזון מסחרי, בעוד שבמדינות פחות עשירות החיות משוטטות לעתים קרובות בחופשיות.

המחברים מדגישים כי הקשרים שהתגלו הם בעלי אופי מתאמי ואינם מאפשרים לקבוע יחסי סיבה ותוצאה. "איננו יכולים לקבוע שמספר גדול יותר של חתולים הופך אנשים למאושרים יותר, וכך גם שלא הידבקות בטוקסופלזמה מפחיתה את הרווחה — אולם דפוסים אלה מעניינים ודורשים מחקר נוסף", מציינים החוקרים. העבודה מראה את הצורך להתחשב בגורמים ביולוגיים ואקולוגיים לצד מדדים סוציו-אקונומיים מסורתיים בניתוח רווחת האוכלוסייה.

לפיכך, המחקר פותח כיוון חדש להבנת האופן שבו האינטראקציה של האדם עם בעלי חיים עשויה להשתקף ברמת האושר החברתית, ומדגיש את חשיבותה של גישה כוללת לחקר איכות החיים.