בנובמבר 2010 התפרסם בכתב העת המדעי היוקרתי Science פורסם מאמר בשם "A Wandering Mind Is an Unhappy Mind" ("מוח נודד — מוח אומלל"). מחבריו היו הפסיכולוגים מהרווארד מתיו קילינגסוורת' ודניאל גילברט. העבודה הפכה לאחת המצוטטות ביותר בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית ופסיכולוגיית האושר, משום שלראשונה אפשרה להרחיב את המחקר של מחשבות ספונטניות בתנאי חיים טבעיים.
להלן מוצגים אך ורק עובדות, מתודולוגיה ותוצאות של מחקר זה.
מתודולוגיית המחקר
לפני עבודה זו חקרו המדענים בעיקר את נדידת המחשבות בתנאי מעבדה, מה שלא תמיד שיקף את החיים האמיתיים. קילינגסוורת' וגילברט החליטו לאסוף נתונים בזמן אמת.
לשם כך הם פיתחו אפליקציה לאייפון בשם TrackYourHappiness.
- מדגם: במחקר השתתפו 2250 מתנדבים מבוגרים (בני 18 עד 88), שייצגו מגוון רחב של מקצועות וקבוצות חברתיות.
- איסוף הנתונים: האפליקציה שלחה למשתתפים אותות אקראיים במהלך היום (בשעות ערותם).
- שאלון: עם קבלת האות התבקש המשתתף להשיב על שלוש שאלות:
1. איך אתה מרגיש כעת? (הוערך לפי סולם מ"רע מאוד" עד "טוב מאוד").
2. מה אתה עושה כעת? (הוצעה רשימה של 22 סוגי פעילויות).
3. האם אתה חושב על משהו שאינך עוסק בו ברגע זה? (כלומר, האם מוחך נודד).
בסך הכול אספו החוקרים וניתחו יותר מ-250 000 תשובות בזמן אמת.
עובדות וממצאים עיקריים
1. תדירות נדידת המחשבות אנשים מבלים חלק ניכר מזמנם במחשבות שאינן עוסקות במה שהם עושים באותו רגע. על פי הנתונים שנאספו באמצעות האפליקציה, המוח נודד ב- 46.9% מהמקרים. משמעות הדבר היא שכמעט מחצית מזמן הערות אדם מרוכז במחשבות שאינן קשורות לפעילות הנוכחית.
2. הקשר בין נדידת המחשבות לרמת האושר המחקר הראה מתאם ברור: אנשים מאושרים פחות כאשר מוחם נודד מאשר כאשר הם מרוכזים ברגע ההווה. השפעה זו התבררה כאוניברסלית. מתוך 22 סוגי הפעילויות שנבחנו במחקר (ובכללן פעילויות מהנות כמו מנוחה, שיחה עם חברים או קרבה אינטימית, ופעילויות שגרתיות כמו עבודה או מטלות בית), המשתתפים היו מאושרים פחות בזמן נדידת המחשבות בכל 22 המקרים ללא יוצא מן הכלל.
3. השפעת תוכן המחשבות החוקרים בדקו אם יש חשיבות למה בדיוק חושב האדם.
- אם אנשים חשבו על דברים נעימים, הם חשו טוב יותר מאשר כשחשבו על דברים ניטרליים או לא נעימים.
- עם זאת, נרשם ניואנס חשוב ביותר: גם כאשר המוח נדד לעבר מחשבות נעימות , רמת האושר של המשתתפים עדיין הייתה נמוכה יותר, מאשר ברגעים שבהם היו ממוקדים לחלוטין בפעילות הנוכחית (גם אם פעילות זו הייתה משעממת).
4. כיוון הקשר הסיבתי אחד ההישגים העיקריים של העבודה היה הוכחת הסיבתיות. עד אז לא היה ברור: האם אנשים מוסחים משום שרע להם, או שרע להם משום שהם מוסחים? בעזרת מודלים סטטיסטיים רב-רמתיים הוכיחו קילינגסוורת' וגילברט כי נדידת המחשבות קודמת לירידה ברמת האושר, ולא להפך. כלומר, הסחת המחשבות היא הגורם לאומללות שלאחר מכן, בעוד שאומללות ראשונית אינה מחייבת את נדידת המוח (אף שיש לה השפעה חלשה על כך).
משמעות העבודה
המחקר אישר מבחינה מתמטית ואמפירית כי היכולת למקד את הקשב ברגע ההווה (קשיבות / mindfulness) היא גורם מכריע לרווחה סובייקטיבית. המחברים הגיעו למסקנה כי חוסר היכולת להתרכז בהווה אינו רק תקלה קוגניטיבית, אלא דרך ישירה לירידה ברווחה הרגשית.
הבסיס והמקור של המחקר: Killingsworth, M. A., & Gilbert, D. T. (2010). A Wandering Mind Is an Unhappy Mind. Science, 330(6006), 932-934. DOI: 10.1126/science.1192439.
