❓שאלה:
במדיטציה (אני מנסה ליצור קשר עם האני העליון) מופיעות באופן ספונטני על כפות ידיי ידיים רבות אחרות (גם אנושיות וגם לא כל כך, קשה להבחין בהן בבירור, זה יותר דמיון מאשר תמונה ברורה של ראייה על-חושית). הידיים הללו עוזרות לנענע את ידיי (תנועה קלה מעלה ומטה, מורגש כובד), ואז הן נעלמות בפתאומיות, אך בכפות הידיים נותרים כדורים זוהרים ומזמזמים. באופן אינסטינקטיבי אני מקרבת את הידיים לבטן וללב, וחשה חום. בזה זה נגמר... אחר כך אני פשוט יושבת בעיניים עצומות בשלווה (זה מרגיש כמו 5 דקות, למרות שיכולה לעבור שעה). איך להתקדם הלאה? אני לא רוצה שזה יהיה דמיון (דימויים), אני רוצה לראות כפי שרואים במציאות.
❗️תשובת לי:
את לא רואה לא בגלל מאפיין של הראייה, אלא בגלל היצמדות לצורות מוכרות. למה (או למי) שמתקשר איתך אין צורה המוכרת לתודעתך. את חוסמת זאת באמצעות הציפייה לדימוי ליניארי, בעוד שמי שבא איתך במגע הוא רב-ממדי.
עדיף לא לחפש בעיניים, אלא להציב שאלות בתוך עצמך. ככל שהשאלה קונקרטית יותר, כך תגיע תשובה קונקרטית יותר. אך התשובה עשויה להגיע לא ישירות במדיטציה, אלא בחלומות או באירועים שיבואו לאחר מכן.
את זקוקה למצב של "אהא" - הארה פתאומית לגבי מה (או מי) שיוצר איתך קשר. וזה יהיה משהו אחר ממה שחשבת קודם לכן. לכן רצוי להיפטר דווקא מהנחות ומציפיות. משהו אחר, הנתפס בצורה שונה מצורה חזותית מוכרת. ייתכן גם שהצורה עצמה קיימת, אך את מזהה אותה עם משהו שלילי. ואם כך הדבר, אז כדי להגיע לוויזואליזציה תצטרכי לעבור דרך של שחרור מהנחות מוקדמות שליליות.
