במשך זמן רב נחשב צבא הטרקוטה של צ'ין שהואנג-די ליצירה של אומנים גברים בוגרים בלבד, שעבדו לפי תקנים מחמירים. מחקר חדש של טביעות אצבע על דמויות הלוחמים מפריך תמונה זו ומראה שגם נשים וגם בני נוער השתתפו ביצירה.
חוקרים ממוזיאון המאוזוליאום של צ'ין שהואנג-די ומהמכללה לארכיאולוגיה באוניברסיטת שאנדונג בחנו 79 טביעות אצבע מ-23 לוחמים מהבור הראשון. הם יישמו מודל בייסיאני להערכת גיל ומין לפי טביעות אצבע. התוצאות: גברים בוגרים — כ-45 %, נשים בוגרות — 32.7 %, בני נוער מתחת לגיל 15 — 22.3 %. טביעות האצבע נמצאו לרוב על הראשים, השריונות והידיים, בהתאמה לטכנולוגיה הידועה של הרכבה מחלקים נפרדים.
בעבר הסתמכו ההיסטוריונים על מקורות כתובים והניחו שהייצור ההמוני נעשה רק בידי גברים מיומנים. כעת מספקים עקבות ביולוגיים הוכחה ישירה: גם נשים וגם עוזרים צעירים עבדו בבתי המלאכה. טביעות האצבע של בני הנוער מתיישבות עם נוהג החניכות בסין העתיקה, שבו ילדים סייעו לאומנים בוגרים.
התפלגות טביעות האצבע לפי חלקי הדמויות מאשרת הרכבה מודולרית: עובדים אחדים עיצבו ראשים, אחרים — שריונות, ואחרים — ידיים. נשים ובני נוער, ככל הנראה, השתתפו בשלבים שונים — מעיצוב ועד הרכבה סופית והובלה. הדבר משנה את התפיסה של הארגון החברתי של העבודה באימפריית צ'ין.
הגילוי לא רק מדייק את ההרכב הדמוגרפי של האומנים, אלא גם מזכיר שפרויקטים אדירים של העת העתיקה נוצרו במאמץ משותף של החברה כולה. נשים וילדים תרמו את חלקם למה שנתפס כיום כסמל של עוצמה גברית וכוח צבאי.
המחקר פורסם בכתב העת Journal of Cultural Heritage ומסתמך על ניתוח של טביעות אצבע אמיתיות שהושארו על חימר לח לפני יותר מאלפיים שנה. קשה לערער על נתונים כאלה: הם נשתמרו על הדמויות עצמן.
כל טביעת אצבע היא לא רק סימן, אלא תזכורת לכך שההיסטוריה נוצרת בידיים רבות, ולא רק בידי אלה שנהוג לראות בהם גיבורים ראשיים.
