תגלית מפתיעה הופכת על פיה את התפיסות המקובלות: המחקר הגדול בהיסטוריה של גנומים ומאובנים מצביע על כך שעטלפים, היונקים המעופפים היחידים, ככל הנראה הופיעו דווקא באירופה לפני כ-65 מיליון שנים, זמן קצר לאחר ההכחדה ההמונית של הדינוזאורים.
צוות בינלאומי של 137 מדענים מ-64 מדינות, במסגרת קונסורציום Bat1K, איחד נתונים על 103 גנומים של מינים מודרניים ועל 44 דגימות מאובנים. שיטה חדשה לניתוח משותף של גנטיקה ופלאונטולוגיה אפשרה לקבוע ביתר דיוק את מקום ההופעה וזמנה, והפריכה השערות קודמות בדבר שורשים אסייתיים, אפריקאיים או צפון-אמריקאיים. לפי התוצאות שפורסמו בכתב העת Nature, העטלפים הראשונים התפשטו מאירופה לאפריקה, ומשם — הלאה ברחבי העולם.
המחקר מראה כי איכון הד והכושר לתעופה פעילה נוצרו בשלב מוקדם מאוד, כמעט בראשיתו של הקבוצה. הדבר מסביר את הצלחתם המרשימה של העטלפים: יותר מ-1500 מינים, חמישית מכלל היונקים, חיים בכל היבשות וממלאים תפקידים מרכזיים במערכות האקולוגיות — הם מאביקים צמחים, מפיצים זרעים ומפקחים על אוכלוסיות החרקים.
חשיבות מיוחדת נודעת לשחזור הגנום של האב הקדמון של כל העטלפים המודרניים. הוא מספק בסיס לחקר המנגנונים הגנטיים של עמידותם יוצאת הדופן למחלות ושל אריכות ימיהם. תכונות אלו עשויות בעתיד לסייע בהבנת תהליכים דומים באדם, אך לעת עתה זהו רק כיוון מחקרי מבטיח.
העבודה נשענת על דגימות שנאספו במשך עשורים בפינות הנידחות ביותר של כדור הארץ, ובהן מינים נדירים במיוחד כמו עטלפי הדבורה של תאילנד או עטלפי כף היניקה של מדגסקר. שיתוף פעולה עולמי בין ביולוגים שדה לגנטיקאים איפשר את מה שנראה קודם לכן כבלתי מושג.
תגלית זו מזכירה כמה חשוב לשמר את מגוון העטלפים ואת בתי הגידול שלהם, כדי להמשיך ולחשוף את סודות האבולוציה ולהשתמש בידע שנצבר להגנת הטבע ולבריאות בני האדם.
