ביערות העתיקים של בריטניה, שבהם הדממה הלילית מופרת רק בהד כנפיים, שמעו החוקרים לראשונה את קולם של מיליוני עטלפים — ולא בלי עזרתה של בינה מלאכותית. במשך שלוש שנים נרשמו ב-310 שטחי יער ברחבי המדינה 98 מיליון אותות אקולוקציה. ללא בינה מלאכותית, עיבוד נפח נתונים כזה היה נמשך יותר משלושים שנה.
המחקר, שנערך על ידי קרן שימור העטלפים והשירות היערות של בריטניה בתמיכת יוניברסיטי קולג' לונדון, הפך לסקר האקוסטי הגדול ביותר של עטלפים ביערות המדינה. מכשירים על מוטות תיעדו צלילים ב-9734 לילות מ-2021 עד 2024, ויצרו 217 טרה-בייט של הקלטות. אלגוריתמים פתוחים של בינה מלאכותית אפשרו לא רק לזהות מינים, אלא גם לחשוף דפוסים ברמה הלאומית.
ממצאים של מינים נדירים התבררו כחשובים במיוחד. העטלף רחב-האוזניים (Barbastella barbastellus), המצוי בספר האדום, והעטלף האפור תועדו במחוזות הדרום-מערביים — סאמרסט, דבון, קורנוול ודורסט. דווקא כאן התרכזו "נקודות החמות" של פעילותם של יושבי היערות העתיקים החמקניים הללו. הסקר הקיף כמעט את כל מיני העטלפים הבריטיים, מלבד אחד שקשה לזיהוי.
נתונים כאלה משנים את התפיסה של תפקיד היערות בחייהם של עטלפים. פעילותם של העטלפים המצויים והקטנים התבררה כגבוהה יותר במערב, ויערות נשירים התבררו כמועדפים בדרך כלל. עבור שבעה מינים נדירים, ובהם עטלפי פרסה ועטלפי אוזן, זה עדיין המחקר הלאומי היחיד מחוץ לאתרי מחיה ידועים.
החוקרים מדגישים: הבינה המלאכותית לא רק האיצה את העבודה, אלא פתחה קנה מידה חדש לחלוטין של ניטור. "הבינה המלאכותית שינתה מהיסוד את אפשרויות המעקב אחרי הטבע", מציינת קייט ג'ונס מ-UCL. את הפרויקט מכנים "סיפור טוב על בינה מלאכותית למען הטוב" — טכנולוגיה שעוזרת להבין היכן וכיצד לשמר מערכות אקולוגיות שבירות.
התוצאות מראות עד כמה יקרים היערות העתיקים למינים נדירים וכמה חשוב להמשיך בתצפיות כאלה כדי להבחין בזמן בשינויים באוכלוסיות.
