הגיל הרגיל למין זה הוא עד 90–100 שנים, וג'ונתן חצה את הסף הזה כמעט פי שניים. חוקרים מקרן Kallel Foundation ומאוניברסיטת קיימברידג' השוו את החומר הגנטי שלו לדגימות של קרובי משפחה צעירים יותר. הם גילו 287 וריאנטים ייחודיים של גנים הקשורים לתיקון DNA, להגנה על הטלומרים ולפעילות המיטוכונדריה — תחנות הכוח של התא.
ראוי לציון במיוחד שבין גני המיטוכונדריה מסוימים נמצא כי מתילציית ה-DNA אצל ג'ונתן "צעירה" בדיוק כמו אצל צב בן חמש. ככל הנראה הדבר עוזר לתאים להתמודד ביעילות רבה יותר עם נזקים שבדרך כלל מצטברים עם הגיל. נטילת דם נאסרה בשל הסיכון לבריאותו של תושב האי המפורסם, ולכן המדענים הסתפקו במשטח מהלחי וברוק.
התוצאות פורסמו בכתב העת Science Advances. הן אינן מספקות מתכון מוכן לאדם, אך מראות כיצד הטבע פותר את בעיית החיים הארוכים באמצעות כיוונים עדינים של הגנום והאפיגנום. מחקרים מסוג זה עוזרים לראות מנגנוני הזדקנות משותפים במינים שונים ולהבין מדוע אורגניזמים מסוימים שומרים על חוסנם במשך עשורים ומאות שנים.
חייו של ג'ונתן מזכירים את שבריריותם ואת כוחם של מערכות טבעיות: אפילו על אי זעיר, תחת הגנת בני האדם, ממשיך הצב הקדום בדרכו. תכונותיו הגנטיות אינן רק עובדה מסקרנת, אלא טיעון נוסף בעד יחס זהיר למינים נדירים ולבתי הגידול שלהם.
חקר בעלי חיים ארוכי חיים כאלה פותח חלון להבנת האופן שבו מערכות אקולוגיות ומינים בודדים מתמודדים עם הזמן, ומדגיש את אחריותנו לשמור על התנאים שבהם אפשרית תוחלת חיים מדהימה שכזו.
