בנהר רופנאראיאן שבמערב בנגל, דולפיני הגנגס מפגינים פעילות ברורה עם עלות השחר ובשעות הדמדומים, ונוכחותם תלויה ביותר מגובה הגאות. מחקר חדש, שנערך בעזרת מקלטים אקוסטיים תת-ימיים, חושף כיצד יונקים נדירים אלה מסנכרנים את התנהגותם עם מחזורים טבעיים צפויים.
חוקרים מהמכון לחיי הבר של הודו הקליטו במשך חודש צלילים באזור הגאות של הנהר. שיאי הגילוי חלו בפרקי הזמן שבין 4 ל-6 בבוקר ובין 6 ל-8 בערב, ובאמצע היום הפעילות ירדה באופן ניכר. עם זאת, מפלס המים היה בעל ההשפעה החזקה ביותר: המספר הגדול ביותר של אותות נרשם בגובה גאות של 1.5–2 מטר, ולאחר מכן ירדו הגילויים.
תלות זו קשורה, ככל הנראה, לתנועת הטרף. זרמי הגאות מביאים אל שפך הנהר ריכוזים עשירים של דגים קטנים, והדולפינים כנראה מנצלים חלונות אלה לציד יעיל. גם מחזור הירח תורם לכך: הפעילות הרבה ביותר נרשמה בשלב הירח המתמלא. המחקר הקיף מחזור ירח אחד בלבד ולא מדד באופן ישיר את זמינות המזון, ולכן יש לפרש את המסקנות בזהירות.
נתונים אלה חשובים לניטור האוכלוסייה. במקום יציאות אקראיות ביום, יוכלו החוקרים מעתה לתכנן תצפיות בזמן האופטימלי, תוך התחשבות בגאות ובשלבי הירח. הדבר יגביר את דיוק הערכות הגודל ויסייע להבין טוב יותר כיצד שינויים בהידרולוגיה של הנהר משפיעים על הישרדות המין.
דולפין הגנגס (Platanista gangetica) חי במים מתוקים ובמי שפך, שבהם הגאות יוצרת סביבה דינמית. הבנת המקצבים היומיים והגאותיים שלו מראה עד כמה בעלי החיים מותאמים בעדינות לתנודות הטבעיות של המערכת האקולוגית, ומדגישה את הצורך לשמר מקצבים אלה בניהול נהרות.
התחשבות בגורמי זמן בתוכניות ניטור תאפשר לעקוב אחר מצב האוכלוסיות בדיוק רב יותר ולהגיב בזמן לאיומים.
