בנמל רוטרדם, המרכז האירופי הגדול ביותר לביו-דלק, ירדו השבוע מחירי הביו-דיזל לתחבורה ימית לשפל היסטורי. לפי נתוני Argus, ביום שני עלתה טונה של ביו-דיזל רק 985 דולרים — השפל הנמוך ביותר בכל תקופת התצפיות.
המחיר התאושש ל-1240 דולרים, אך עדיין נמוך באופן ניכר ממחיר הגז-אויל הימי. זה האחרון נסחר השבוע ב-1528.50 דולרים לטונה, אף שבפברואר, לפני פרוץ הסכסוך באיראן, עמד מחירו על 714.50 דולרים.
את הירידה בביו-דיזל מסבירים במעשי היצרנים: הם מורידים מחירים כדי להגדיל מכירות ולעמוד ביעדי האיחוד האירופי להפחתת פליטות. במקביל מתייקר הדלק המסורתי בשל שיבושים באספקה במזרח התיכון.
כאשר מוסיפים לעלות את הוצאות מכסות הפחמן לפי כללי האיחוד האירופי ואת מערכת סחר הפליטות, מתברר שהביו-דיזל זול כמעט מכל הדלקים הימיים הרגילים. זהו מצב נדיר שכבר הוביל לגידול במכירות ברוטרדם ברבעון השני של 2026.
התחבורה הימית אחראית לכשלושה אחוזים מהפליטות העולמיות של גזי חממה. לעת עתה תופס הביו-דלק רק 0.6 אחוזים משוק הדלק הימי העולמי, והביקוש לביו-דיזל מתקדם בלתי מהול ברוטרדם מוערך על ידי Argus ב-250 אלפי טונות לכל שנת 2026.
אנליסטים של Argus מציינים שיתרון מחירי כזה אמור לגרום לבעלי אוניות לשקול מחדש את אסטרטגיותיהם. אך האם הדבר ישנה את תוכניותיה ארוכות הטווח של התעשייה — הזמן יגיד.
בינתיים, הירידה במחירי הביו-דיזל והעלייה במחירי הדלק המסורתי יוצרות תמריץ כלכלי בלתי צפוי לפתרונות ידידותיים יותר לסביבה דווקא במקום שבו הלחץ הרגולטורי של האיחוד האירופי מורגש בעוצמה הרבה ביותר.
