באוקטובר 2026 האשים אנטוניו גוטרש בפומבי את חברות הנפט בכך שהן "מרתיחות את כוכב הלכת שלנו", ותבע מממשלות להפסיק את הסובסידיות על דלקים מאובנים. כעבור כמה שבועות השיק את Global Grids Accelerator — יוזמה להאצת השקעות באנרגיה נקייה באפריקה ובדרום-מזרח אסיה. ב-9 בנובמבר כלל אותו TIME ברשימת 100 מנהיגי האקלים המשפיעים ביותר של 2026.
ההכרה הזו מגיעה בשבועות האחרונים לכהונתו השנייה והאחרונה של גוטרש בתפקיד המזכיר הכללי של האו"ם. סמכויותיו יפוגו ב-31 בדצמבר. במהלך עשור בתפקיד הוא כינה לא פעם את משבר האקלים "הבעיה המכרעת של התקופה", הזהיר מפני "עידן הרתיחה העולמית" והתעקש על הפסקת השימוש בדלקים מאובנים. בנובמבר, ב-COP31 בטורקיה, הוא חזר שלוש פעמים במהלך ראיון ל-AP בן 20 דקות על הביטוי "רגע האמת".
לגוטרש אין זכות וטו או תקציב לכפייה. הכלי שלו הוא הקול. במהלך השנים הוא השתמש בו בעקביות כדי להשאיר את האקלים במרכז סדר היום העולמי, גם כשהנושא איבד פופולריות. הוא הדגיש את ההשפעה הבלתי פרופורציונלית של שינויי האקלים על מדינות עניות ותבע מעבר צודק. זה התאים לניסיונו הקודם: בשנות ה-1990, כראש ממשלת פורטוגל, קידם השקעות ארוכות טווח באנרגיה ירוקה.
הדימוי הציבורי של מגן אקלים בלתי מתפשר תואם את הפרקטיקה המתועדת. הוא מתח ביקורת על חברות "לא מוסריות" בשל "חמדנות גרוטסקית", השיק יוזמות לשקיפות בבינה מלאכותית ובאנרגיה מתחדשת. מתנגדים כינו לעיתים את הרטוריקה שלו חריפה מדי, אך העובדות מלמדות: הוא לא שינה את עמדתו תחת לחץ של אינטרסים פוליטיים קצרי טווח.
הכללתו ב-TIME100 Climate 2026 אינה רק פרס על העבר. זוהי הכרה בכך שבמערכת שבה הכוח האמיתי מפוזר בין מדינות, קול עקבי ובלתי מתפשר יכול להשפיע על סדר היום חזק יותר ממנופים פורמליים. גוטרש עוזב, אך אזהרותיו האחרונות מפני "עידן הקיצוניות האקלימית" והצורך בפעולה כעת נשמעות דווקא משום שהוא לא יכול היה ולא רצה לרכך אותן.
כאדם שצפה במשך עשורים כיצד מחזורים פוליטיים דוחים איומים ארוכי טווח, הוא בחר בתפקיד שלא יכול היה להתעלם ממנו: לומר את האמת כל עוד יש לו במה. זה לא שינה את העולם בן לילה, אך הפך את האפשרות להסב את המבט לחלוטין לבלתי אפשרית.
