ב-23 ביוני 2026 קיבל אנטוניו גוטרש את מדליית קיו הבינלאומית המיוחדת בחממת Temperate House שבגנים הבוטניים המלכותיים קיו. מנהל הגנים העניק את הפרס לא במחזור הרגיל, אלא מחוץ ללוח הזמנים — כהוקרה על תפקידו בקידום סוגיות האקלים והשמירה על הטבע לרמה עולמית.
עבור מזכ"ל האו"ם אין זה רק כבוד אישי. גוטרש קיבל את המדליה "לא למען עצמו, אלא למען ארגון האומות המאוחדות ולמען כל מי שפועל בה למען הטבע". הוא הדגיש: הטבע הוא בעל בריתנו הראשי, והמדע הוא המצפן שאמור להנחות את המעשים. מילים אלו נאמרו על רקע שבוע הפעולה האקלימית בלונדון, שם גם השיק קריאה עולמית לצמצום פליטת מתאן ויוזמה לשקיפות ההשפעה של הבינה המלאכותית על הסביבה.
במשך כמעט עשור בתפקידו הציב גוטרש בעקביות את האקלים ואובדן המגוון הביולוגי במרכז סדר היום. הוא עמד על האצת המעבר לאנרגיה מתחדשת, חיזוק הסכם פריז וגיוס מדינות, עסקים וחברה אזרחית. קודמיו בתפקיד המזכ"ל הכללי גם דיברו על האקלים, אך גוטרש הפך זאת לאחד הנושאים המרכזיים של כהונתו, גם כאשר משברים גיאופוליטיים הסיחו את הדעת.
הפרס מקיו — מוסד בעל היסטוריה בת מאתיים שנה של גישה מדעית לצמחים ולפטריות — מדגיש בדיוק את הדגש הזה על בסיס ראיות. גוטרש שב וחזר לא אחת, שכאשר מתייחסים לטבע כאל חומר מתכלה, האנושות משלמת את המחיר. אין זו רטוריקה חדשה: עוד לפני האו"ם, כראש ממשלת פורטוגל וכנציב העליון של האו"ם לפליטים, קידם רעיונות של פיתוח בר-קיימא ואחריות קולקטיבית.
ברגע שבו מוסדות רב-צדדיים מתמודדים עם ספקנות גוברת, נראית קבלת הפרס ממוסד מדעי כאישור לקו התנהגות ותיק. גוטרש עושה שימוש בהון הסמלי של הפרס כדי להזכיר: משברי האקלים והטבע מחייבים פעולה משותפת, לא הסתגרות. הוא אינו משנה כיוון תחת לחץ — הוא מחזק אותו.
כשם שאלון ותיק בקיו עומד בבצורת משום ששורשיו שזורים בשורשי שכניו, כך גם בעיות גלובליות נפתרות רק באמצעות מאמצים שזורים זה בזה. גוטרש מבין זאת טוב מרבים.
ההכרה מקיו מלמדת: גם כאשר אינטרסים לאומיים שולטים, ישנן דמויות שממשיכות להחזיק במוקד את הזיקה ארוכת הטווח בין האדם לטבע — ומשלמות על כך במוניטין, ולא נסוגות.
