ב-14 באוגוסט 2026, כאשר נשיא CONICET דניאל סלמונה הצהיר בריאיון ל-Infobae כי "הטענה שמדענים עוזבים את המדינה היא שקרית", וכי הנתונים מראים על זרימה של 1750 מלגאים בשנת 2024 ותוכניות ל-2100 בשנת 2026, התגובה לא איחרה לבוא.
מדענים מ-Mesa Federal por la Ciencia y la Tecnología ומ-RAICYT פרסמו מיד ניתוח מפורט: בתקופה שבין דצמבר 2023 ליוני 2026 איבדה המערכת 6400 מקומות עבודה; ב-CONICET אבדו 377 חוקרים (145 מהם מרצונם החופשי), 2549 מלגות, מתוכן 637 ביטולים; השכר הריאלי צנח ב-40%, ומספר המועמדים למסלול קריירה מחקרית הצטמצם מ-1960 ל-1378.
סלמונה, וטרינר בהכשרתו, הגיע ל-CONICET עם משימה ברורה – "לשמר את הפוטנציאל המדעי האדיר ובו-בזמן להתמיר אותו להשפעה גדולה יותר על הפיתוח היצרני של ארגנטינה". עמדתו הציבורית שוללת בעקביות את קיומו של "רצח עם מדעי", מדגישה את המשכיות המלגות ומאשימה את הממשלה הקודמת בעיקר נטישת המוחות.
עם זאת, המספרים שהוא מציג אינם לוקחים בחשבון את ההקשר: ביטול תת-המזכירות למחקר ותחזיות, הפסקת הארכת מלגות הפוסט-דוקטורט (מ-1400 בשנת 2022 לאפס בשנת 2025), השחיקה בשכר הריאלי והיעדר המימון לפרויקטים, שבגללו מעבדות אינן יכולות לרכוש אפילו ציוד מתכלה.
סלמונה פועל במסגרת מגבלות פוליטיות נוקשות: הוא מונה על ידי ממשלה המבצעת קיצוץ דרסטי בהוצאות, והישרדותו שלו בתפקיד תלויה בהצגת "הצלחות" הרפורמה. תפקידו המוסדי מחייב הגנה על התקציב ועל כוח האדם, אך נאמנותו הפוליטית דורשת הצדקה של הקו המדיני.
כאשר תחת לחץ המחאות ומכתב בינלאומי של חתני פרס נובל הוא בוחר בנתונים סלקטיביים ומאשים את מתנגדיו בכך ש"לשקר אין רגליים", אין מדובר בפליטת פה מקרית, אלא באישור של דפוס עקבי: העדפת הנרטיב הפוליטי על פני תמונת המציאות המלאה.
כמו רופא המודד חום רק לאותם חולים שמדדיהם מתאימים לאבחנה הרצויה, סלמונה מתמקד במלגות הנכנסות ומתעלם מעזיבת כוח האדם המיומן שכבר הוכשר ומהרס תנאי העבודה.
אין זה רק ויכוח על מספרים. זהו רגע שבו ראש מועצה מדעית נאלץ לבחור בין הגנה על המוסד שהופקד בידיו לבין הגנה על הקו הפוליטי שבו תלוי מעמדו. הבחירה נעשתה בפומבי ובעקביות.
בסופו של דבר, השאלה ששואלים המדענים נותרת ללא מענה: מדוע קשה יותר ויותר לבנות חיים מקצועיים ראויים תוך עיסוק במדע בארגנטינה? התשובה עליה תקבע לא רק את גורל CONICET, אלא גם את השאלה האם המדינה תשמר את יכולתה לייצר ידע עצמאי.
