משנת 1972 נוספו לזמן האוניברסלי המתואם (UTC) 27 שניות כאלה, כדי לסנכרן את השעונים האטומיים עם סיבוב כדור הארץ. כעת הפער בין UTC לזמן האסטרונומי UT1 יוכל להגיע לשעה שלמה — 3600 שניות — לפני שיידרש תיקון.
בעבר עמד הגבול על 0.9 שניות בלבד. כאשר הפער התקרב לערך הזה, הוכנסה שנייה נוספת, לרוב בסוף יוני או דצמבר. הפעם האחרונה שזה קרה הייתה בשנת 2016.
הסיבה לוויתור היא בעיות טכניות. מערכות דיגיטליות, מבורסות ועד ניווט ומרכזי נתונים, מתקשות לשאת קפיצות זמן פתאומיות. מהנדסים מכנים את השנייה המעוברת השלילית, שאותה אפשר היה להכניס בשל התאוצה בסיבוב כדור הארץ מאמצע שנות ה-2010, "מיני-Y2K".
כדור הארץ החל להסתובב מהר יותר, והסיכון לתיקון כזה עד שנת 2035 הוערך ב-30 אחוזים. במקום שניות מתכננים כעת להוסיף שעה, אך לפי התחזיות הדבר יידרש לא לפני כעבור אלף שנים.
ההחלטה התקבלה ברוב קולות לאחר דיונים ארוכים. נציגי 69 מדינות תמכו במעבר לסקאלה רציפה של UTC. כפי שהתבטא המטרולוג נואל דימארק, מדובר ב"רגע היסטורי" וב"צעד מכריע" עבור התקן הזמן הבינלאומי.
מה זה אומר לשעונים רגילים ולאזורי זמן? שום דבר קיצוני בעשורים הקרובים — פשוט הזמן האטומי יפסיק לעקוב אחרי השמש בקפדנות כזו. ואיך בדיוק זה ישפיע על תצפיות מדעיות מדויקות ועל תוכנה — הזמן יגיד.
