ביום שישי בערב פילדלפיה 76ers מגיעה לקליבלנד לא סתם כעוד קבוצת NBA. לברון ג'יימס, שבפגרת הקיץ דחה חזרה שלישית לעיר הולדתו, משחק כעת בקבוצה שמובילה במזרח עם מאזן 8-1. המפגש הזה במסגרת גביע ה-NBA נראה לא כמו מופע נוסטלגי, אלא כמו בחינה של נכונות ההחלטה שהתקבלה ביולי.
ג'יימס שקל ברצינות את האפשרות של קאבלירס, אך בסופו של דבר חתם בפילדלפיה. שם הוא מצא את עצמו בחברתם של ג'ואל אמביד, טייריס מקסי, ג'יילן בראון והרוקי V.J. אדג'קומב. חמישיית הפתיחה צברה כבר 36 הופעות במשחקי אולסטאר וחמישה תארי MVP בקריירה. התוצאות המוקדמות מראות שהקבוצה מצאה שפה משותפת במהירות: בתשעה משחקים השיגו ה-76ers שמונה ניצחונות, וג'יימס קולע בממוצע 15.7 נקודות, 7.4 ריבאונדים ו-7.4 אסיסטים.
הבחירה בפילדלפיה על פני קליבלנד או מיאמי נראית הגיונית יותר ויותר. הקאבלירס חווים כעת בעיות פציעות, וה-76ers מציגים איזון בין התקפה להגנה. ג'יימס עבר לתפקיד קצת פחות דומיננטי, אך זה מאפשר לו לשמור על אנרגיה בשנתו ה-41 ובמקביל להשפיע על התוצאה. הניגוד למה שהיה יכול להיות בקליבלנד, שם הוא היה שוב הופך למרכז תשומת הלב, ניכר כבר עכשיו.
עבור ג'יימס זה לא סתם עוד ביקור בעיר הולדתו. במשך 13 שנים של ביקורים בקליבלנד במדים זרים, היציעים תמיד היו מלאים מראש. כעת, לפי נתוני המארגנים, אין ביטחון לאולם מלא. האוהדים זוכרים את שנת 2016 ואת האליפות, אך זוכרים גם שהוא העדיף קבוצה אחרת. זה כבר לא סיפור על שובו של גיבור, אלא סיפור על כך שגם אגדה מהמרת על פרויקט חדש.
האנלוגיה פשוטה: דמיינו אומן שכל חייו תיקן בית אחד ולפתע עבר לבית חדש, שבו הכלים כבר מונחים במקומם והעוזרים יודעים את מלאכתם. בפילדלפיה ג'יימס לא גורר הכול לבדו, והקבוצה רק מרוויחה מכך. תשעת המשחקים הראשונים הראו שהגישה הזו עובדת מהר מהצפוי.
מה שקורה כעת מעיד על יותר מאשר התוצאה של קבוצה אחת. ב-NBA מנצחים יותר ויותר לא נוסטלגיה ונאמנות, אלא חישוב וסביבה. ג'יימס, שתמיד ידע לקרוא את הרגע, מוכיח פעם נוספת שגם בסוף הקריירה אפשר לבחור לא את העבר אלא את העתיד. ובינתיים העתיד הזה נראה מבטיח.
