במערה קטנה על מדרון גבעת סרו-דלגאדו במקסיקו, שלושה סימנים אדומים שהוטבעו לפני כאלף וחמש מאות שנה מקשרים בין המטרופולין הרחוק טאוטיוואקאן לבין מקומות מקודשים מקומיים. הגליפים הללו, שהתגלו במערה מספר 19 באתר הארכאולוגי צ'אלקאצינגו, מתוארכים למאות ה-4 עד ה-6 לספירה, ולפי דעת החוקרים הם שייכים למערכת הכתב של טאוטיוואקאן.
צ'אלקאצינגו מוכר בעיקר בזכות פטרוגליפים אולמקיים מהמאות ה-9 עד ה-5 לפני הספירה, ואולם הממצאים החדשים שייכים לתקופה מאוחרת הרבה יותר. המערה היא למעשה מחסה סלע קטן שרוחבו כחמישה מטרים, השוכן על המדרון המערבי של גבעה שגובהה 110 מטרים. על אחד הקירות השתמרה מדף מפוחם, ומעליו שלושה גליפים מורכבים, עשויים בפיגמנט אדום כהה, כנראה על בסיס המטיט.
הגליף הראשון, שניזוק חלקית, מתאר הר מסוגנן, ולפי כל הסימנים הוא מעביר את השם "ההר השר" — טופונים המוכר מציורי הקיר של טאוטיוואקאן עצמה. הסימן השני משלב שרשרת, בד וכידון הניצב אנכית, הדומה לקליע של אטלטל; החוקרים מפרשים אותו כתואר או דרגה צבאית. הגליף השלישי — מסגרת מלבנית ובה כוכבים — מהדהד את תיאורי החופות הטקסיות על מחתות הקטורת של טאוטיוואקאן, הקשורים לפולחן הלוחמים שנפלו.
עקבות האש על המדף ועל הקירות מצביעים על טקס פירוליטי — טקס שבו נעשה שימוש באש. החוקרים משערים שהמדף שימש אולי בסיס למחתת קטורת או אפילו לצרור קבורה שנשרף במהלך הטקס. פרטי הטקס המדויקים נותרו בלתי ידועים, שכן החפצים לא השתמרו, ואולם את השילוב של כתב, אש ונוף מקודש קשה להסביר אחרת מאשר כמעשה פולחני.
את המחקר, שפורסם בכתב העת Antiquity, ערכו כריסטופה הלמקה ויספר נילסן מאוניברסיטת קופנהגן יחד עם עמיתיהם המקסיקנים קרולינה מסה רודריגס ומריו קורדובה טלו. הם מציינים שצ'אלקאצינגו, השוכן במרחק של כ-90 קילומטרים מטאוטיוואקאן, שימש אולי כמקום עלייה לרגל לתושבי המטרופולין. הגליפים מעידים לא רק על שימוש פולחני במערה, אלא גם על קיומה של כתיבה לוגו-פונטית מפותחת בטאוטיוואקאן — מערכת שנחשבה בעבר לעתים קרובות לקישוטית בלבד.
הממצא מדגיש עד כמה תפשו תושבי טאוטיוואקאן את העולם הסובב אותם כטקסט מקודש, שבו לכל הר, מערה וסימן היה מקום משלו בגאוגרפיה הפולחנית. ממצאים כאלה מראים שהציוויליזציות הקדומות של מסואמריקה שילבו את הכתב באופן פעיל בחיי היום-יום ובפרקטיקות המקודשות, וקשרו מרכזי שלטון רחוקים עם מקומות קדושים מקומיים.
ממצאים מעין אלה מזכירים שגם קטעים של כתב עתיק מסוגלים לחשוף כיצד בני האדם של העבר ביססו את הקשר בין האדמה, הזיכרון של הלוחמים ומקומם שלהם בעולם.
