במערכת הכוכבים המפורסמת בטא פיקטוריס (בטא פיקטוריס), הממוקמת במרחק של 63 שנות אור בלבד מכדור הארץ, גילו אסטרונומים ענק גזים נוסף. התגלית, שנעשתה ביולי ב-2026, התאפשרה הודות למאמצים משותפים של טלסקופ החלל ג'יימס ווב ומצפי כוכבים קרקעיים של ESO. כוכב הלכת החדש, שזכה לשם בטא פיקטוריס d (או בטא פיקטוריס d), הפך לכוכב הלכת השלישי במערכת, המשמשת כבר זמן רב כמעבדה לחקר היווצרות כוכבי לכת.
Beta Pic d is likely twice the mass of Jupiter, and the smallest of the three known giant planets in this system. It orbits at a distance of about 30 astronomical units, putting it somewhere around where Neptune is located in our own system.
מערכת בטא פיקטוריס — מערכת צעירה, בת כ-23 מיליון שנים — מוקפת בדיסקה בהירה של שברים שנותרו לאחר היווצרות כוכבי הלכת. כבר ב-2008 צולם כאן לראשונה באופן ישיר כוכב לכת חוץ-שמשי, בטא פיקטוריס b — אחד ה"דיוקנאות" הראשונים מסוג זה בהיסטוריה. מאוחר יותר נמצא כוכב הלכת השני, c. אך השלישי חמק מתשומת הלב זמן רב: הוא מסתתר בתוך האבק הבהיר של הדיסקה, המפזר את אור הכוכב ויוצר הפרעות, כמו ערפל סמיך.
Beta Pic d was found while studying the atmosphere of Beta Pic b. An unexpected blob was spotted with the distinctive signature of carbon monoxide. The object’s speed, position, and alignment with the debris disk of the star made it clear it's not just a background object.
שני צוותי מדענים בלתי תלויים ניגשו למשימה בדרכים שונות. הצוות בהובלת איידן גיבס מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו עבד עם נתוני ווב. הם חקרו את האטמוספירה של כוכב הלכת הידוע b בעזרת הספקטרוגרף NIRSpec במצב שדה אינטגרלי (IFU). במקום לחפש נקודה בהירה, החוקרים חיפשו "טביעות אצבע" כימיות — קווי בליעה אופייניים של מולקולות בספקטרום. באופן בלתי צפוי, הופיע בנתונים אות של פחמן חד-חמצני (CO), שלא השתלב בתמונת האבק. המיקום, המהירות והיישור עם הדיסקה אישרו: מדובר בכוכב לכת מסלולי.
במקביל, קבוצה אחרת, בהובלת בן סאטליף ומרקוס בונסה, השתמשה בנתונים של הטלסקופ הגדול מאוד (VLT) של ESO עם המכשיר ERIS, וכן בתצפיות ארכיוניות. הם מצאו את כוכב הלכת בתמונות שצולמו לפני יותר מעשר שנים, כולל כאלו שבהן הוא בקושי נראה לצד b. זהו אחד מכוכבי הלכת החוץ-שמשיים החלשים ביותר שצולמו אי פעם ישירות מכדור הארץ: הוא עמום פי מאה מכוכב הלכת b.
בטא פיקטוריס d — ענק גזים שמסתו היא בערך 2–2.4 ממסת צדק, הקל ביותר מבין השלושה הידועים במערכת. הוא מקיף את הכוכב במרחק של כ-26–30 יחידות אסטרונומיות — זה רחב יותר ממסלוליהם של אחיו, אך עדיין בתוך הקצה הפנימי של דיסקת השברים. מדענים משערים שדווקא כוכב לכת זה מסייע בעיצוב הגבול הברור של הדיסקה, כשהוא "מטאטא" חומר באמצעות כוח הכבידה שלו.
התגלית ראויה לציון במיוחד בכך שהיא מדגימה גישה חדשה: ספקטרוסקופיה מאפשרת "לראות" כוכבי לכת דרך אבק, מבלי להסתמך רק על בהירות. ווב קלט באטמוספירה של כוכב הלכת עקבות של מתאן ואדי מים, מה שסולל את הדרך למחקר מפורט של הרכבו. מערכת בטא פיקטוריס ממשיכה להפתיע — כעת יש לאסטרונומים עוד פיסת פאזל, המסבירה כיצד מערכות פלנטריות צעירות רוכשות במהירות מבנה מסודר.
זה אינו סוף הסיפור. מדענים מתכננים תצפיות נוספות כדי לקבוע בצורה מדויקת יותר את המסלול, הטמפרטורה והכימיה של כוכב הלכת החדש. כל צעד כזה מקרב אותנו להבנה כיצד נולדים ומתפתחים עולמות סביב כוכבים אחרים — ואולי, עד כמה טיפוסית מערכת השמש שלנו.



