בקוטב הדרומי של שבתאי הופיע מבנה שאסטרונומים מעולם לא ראו שם קודם. גל ענק בעל עשר צלעות – דקגון – מקיף כעת את אטמוספירת הכוכב, ומשתרע על פני כמה משכבותיה. טלסקופ "האבל" תפס את קווי המתאר הברורים שלו, ומדענים עקבו אחרי האופן שבו צורה זו התגלתה והתחזקה בהדרגה החל משנת 2023.
במשך עשורים, הקוטב הצפוני של שבתאי משך תשומת לב בזכות המשושה המפורסם שלו – גל אטמוספרי יציב שהתגלה לראשונה על ידי "וויאג'ר" בשנות ה-1980, ולאחר מכן נחקר בפירוט על ידי "קאסיני". הקוטב הדרומי נשאר זמן רב ללא גאומטריה דומה. למרות הסימטריה של סילוני הכוכב, חיפושים אחר מקבילה דרומית, שנערכו מאז שנות ה-1990, לא העלו דבר. גם הנתונים של "קאסיני" לא הראו מבנה ארוך חיים. ועכשיו, הוא הופיע.
תחילה, תצפיתנים קרקעיים קלטו רמזים. בשנת 2024, בתמונות שנאספו באמצעות המעבדה הווירטואלית של מצפה הכוכבים הפלנטרי, אגוסטין סאנצ'ס-לאבגה, יחד עם חובבי אסטרונומיה טרבור בארי וז'אן-פול אוז'ה, הבחינו בפס גלי בקושי נראה ליד הקוטב הדרומי. בשנת 2025 הסימנים הפכו בטוחים יותר. אז נכנס לתמונה "האבל" במסגרת תוכנית OPAL, אשר כבר יותר מעשור מצלם מדי שנה את כוכבי הלכת החיצוניים. התמונות החדות שלו, ללא עיוותים של אטמוספירת כדור הארץ, אפשרו לאשר: המבנה היה קיים לפחות מאז שנת 2023 והפך בהדרגה לבולט יותר ויותר.
הדקגון יושב בתוך אחד מהסילונים החזקים של שבתאי ומשתרע אנכית דרך רמות שונות של האטמוספירה. בפילטרים שונים של "האבל", הרגישים לגבהים שונים, מיקומו משתנה מעט – זה מראה שלא מדובר בפרט ענן שטחי, אלא בגל אמיתי תלת-ממדי. זה דומה למשושה הצפוני, אך גם שונה ממנו באופן ניכר: זה האחרון קיים כבר יותר מארבעים שנה ונראה יציב, ואילו הדקגון הדרומי, כך נראה, רק נוצר ומתחזק לנגד עינינו.
איימי סיימון ממרכז גודארד, שותפה למחקר, מציינת: "מעולם לא ראינו דבר כזה בחצי הכדור הדרומי של שבתאי. נראה שהמבנה הזה מתחזק, ויש לנו הזדמנות נדירה לצפות בלידתו של דפוס אטמוספרי ענק". סאנצ'ס-לאבגה מוסיף כי החיפוש אחר מקבילה דרומית למשושה נמשך זמן רב, אך רק כעת נתוני "האבל" אישרו הכל.
התוצאות פורסמו בכתב העת Science Advances. בהמשך, המדענים מתכננים לעקוב אחר הדקגון באמצעות "האבל" ו"ג'יימס ווב", כדי להבין אם הוא יתייצב כמו המשושה הצפוני, או ימשיך להשתנות. תצפיות אלה עשויות לשפוך אור על הדינמיקה של אטמוספרות ענקי גז בכלל – על האופן שבו כוכבי לכת עצומים, המורכבים כמעט כולו מגז טהור, מסוגלים להחזיק צורות גאומטריות סדירות במשך שנים.
שבתאי ממשיך להפתיע. באטמוספירה הרותחת והכאוטית שלו, לפתע נוצר עשר-צלעות כמעט מושלם, כאילו כוחות בלתי נראים של הקוסמוס בונים סדר מתוך כאוס. אנו חיים בעולם שבו במרחק מאות מיליוני קילומטרים מתרחשים תהליכים שמזכירים לנו כמה היקום מורכב ומתואם – וכמה עוד נסתר מעינינו.
