בראשית חודש יולי 2026, הציגה סוכנות החלל האירופית תוצאות של מחקר החושף את הלוט מעל השלבים המוקדמים ביותר של קיום היקום. טלסקופ החלל Euclid גילה 31 קוואזרים עתיקים ביותר — ליבות גלקטיות בהירות להפליא, המקבלות את האנרגיה שלהן מחורים שחורים סופר-מסיביים. שניים מהעצמים הללו זהרו בעוצמה של טריליון שמשות בתקופה שבה גיל היקום היה רק כ-670 מיליוני שנים, מה שמהווה רק 5% ממצבו הנוכחי.
קוואזרים מייצגים שלב קצר אך בהיר להפליא באבולוציה של מערכות גלקטיות. במרכזם, חומר מסתחרר במהירות עצומה סביב חור שחור, ומשחרר כמויות אדירות של אנרגיה. עצמים דומים מסוגלים להאפיל על האור המצטבר של כל הכוכבים בגלקסיה שלהם פי מאות ואף אלפי מונים. חיפוש אחר מבנים כאלה ביקום המוקדם הוא משימה מורכבת במיוחד: הם נדירים, אורם דועך בשל המרחקים העצומים, והם עצמם מוסווים בקלות ככוכבים רגילים של שביל החלב בין אינספור נקודות זוהרות.
טלסקופ Euclid, ששוגר בשנת 2023, תוכנן במיוחד לביצוע משימות בהיקף כזה. בשילוב של סקירה רחבה של השמיים עם רגישות קיצונית, הוא סורק ביעילות מרחבים עצומים, וקולט אפילו אותות חלשים יחסית. יכולת ייחודית זו אפשרה לחוקרים לחרוג מעבר לחיפוש אחר שיאנים בודדים ולבצע "מפקד" מלא של קוואזרים מוקדמים. עד לאחרונה, אסטרונומים הכירו רק כמה עצמים דומים עם הסחה לאדום גבוהה (z > 7), אולם בתוך חודשים ספורים בלבד של עבודה, Euclid יותר מהכפיל את מספרם.
העתיקים ביותר מבין העצמים שנמצאו קיבלו את הסימונים EUCL J172902.75+641018.1 ו-EUCL J125308.55+705432.3 עם ערכי הסחה לאדום של 7.77 ו-7.69 בהתאמה. האור מקוואזרים אלו עבר דרך באורך של יותר מ-13 מיליארדי שנים לפני שהגיע לחיישנים שלנו. עצמים אלו נוצרו בעידן היינון מחדש — תקופת מעבר שבה היקום השתנה ממצב חשוך ונייטרלי למצב מיונן בהשפעת הדור הראשון של גופים זוהרים. חקר הממצאים הללו מסייע למדענים להבין כיצד חורים שחורים סופר-מסיביים והגלקסיות הגדולות הראשונות יכלו להיווצר במהירות כה רבה.
אחד מקוואזרי השיא הללו כבר הפך למושא של ניתוח מפורט יותר. נקבע כי הוא מוקף בגלקסיה עשירה בגז ובאבק, שבה מתרחשים תהליכים של יצירת כוכבים פעילה. תצפיות דומות מעניקות למדענים רמזים חיוניים על התנאים הסביבתיים הספציפיים שאפשרו למפלצות קדמוניות אלו להגיע לממדים כה מרשימים בפרק זמן קצר במונחים קוסמיים.
הצלחת משימת Euclid אינה מזל מקרי, אלא תוצאה של עבודה מדעית מתוכננת. הטלסקופ ממשיך לאסוף נתונים ליצירת מפה מפורטת של היקום האפל, והחוקרים מצפים לתגליות משמעותיות עוד יותר בעתיד הקרוב. כל נקודה חדשה על מפת הקוואזרים המוקדמים הזו מקרבת את הקהילה המדעית לתשובה על השאלה כיצד הצליח הקוסמוס להוליד מבנים כה מסיביים רק כמה מאות מיליוני שנים לאחר המפץ הגדול.
עבור הקהילה האסטרונומית העולמית, אירוע זה מסמן פריצת דרך של ממש: מעבר מתצפית על מגדלורים מבודדים לניתוח נתונים סטטיסטיים נרחבים. עבור כל השאר, המביטים בשמי הלילה, זה משמש כתזכורת נוספת לכך שהיקום שלנו נותר דינמי ויוצא דופן גם בחלוף 13.8 מיליארדי שנים מהיוולדו.
