על המדרונות הסלעיים של מרכז ודרום האנדים של פרו, במקום שבו הרוח משוטטת בין שיחים דלילים, בין האבנים האפורות פורחים לפתע פרחים בגוונים תכלת ובהיר ולבן. מרחוק הם מזכירים את דגל ארגנטינה, המונף בגובה של בין 2000 ל-2400 מטרים.
הבוטנאים תיארו את המין הזה כ-Salvia messii וקראו לו על שמו של ליונל מסי. הצמח משתייך למשפחת השפתניים, שאליה שייכים גם נענע, רוזמרין ובזיליקום, והוא מגיע לגובה של כמטר וחצי בקירוב. עליו וגבעוליו מכילים שמנים אתריים, ולכן הצמח נחשב לארומטי.
המאמר עם התיאור פורסם ב-2 באוקטובר 2026 בכתב העת Phytotaxa (כרך 777, גיליון 3). המחברים הם פאול גונסאלס, רולנדו אוריה וז'אן קפצ'ה-רמוס. לאחר שהשוו את הדגימות למינים שכבר ידועים, הם השתכנעו שלפניהם אנדמי חדש למדע בפרו. לפי כללי הנומנקלטורה הבוטנית, הסיומת «i» בשם הלטיני מציינת שהמין נקרא על שמו של אדם.
הפרחים עם צינור לבן ועלה עליון בתכלת בהיר היו העילה העיקרית לשם הזה. החפיפה עם צבעי נבחרת ארגנטינה הייתה מדויקת מכדי להתעלם ממנה. ואולם בעבודה המדעית עצמה הדגש מושם על משהו אחר: המין נמצא באזור המעבר של סבכי השיחים המקיפים את היערות השרידיים המערביים של האנדים. המחברים סבורים שבתי גידול כאלה הוערכו בחסר עד כה כמרכזי אנדמיות והתמיינות מינים.
מאחורי הסיפור הססגוני עומדת מציאות מדאיגה. המין ידוע רק בשישה מקומות, ותחום תפוצתו מוגבל לחלק המרכזי והדרומי של האנדים של פרו. בגלל תפוצה צרה כל כך העריכו החוקרים את Salvia messii כמין הנמצא בסכנת הכחדה (קטגוריה EN). האיומים העיקריים על בית הגידול הם שריפות יער ושינויי אקלים.
עבור חברות שרידיות באנדים פגיעות כזו היא אופיינית: האוכלוסיות קטנות, תחומי התפוצה צרים, ואפילו שינוי קטן באקלים או בפעילות כלכלית עלול לצמצם באופן בלתי הפיך מגוון ייחודי.
השם, שחולק כבוד לספורטאי שהעניק השראה למיליונים, מושך בו בזמן תשומת לב לפינות נידחות של האנדים. כך הופך הגילוי המדעי לגשר בין התשוקה האנושית לכדורגל לבין הצורך לשמור על הטבע, שאינו משתקם לפי הזמנה.
כל מין חדש שמתואר מזכיר: גם בתנאים קשים ממשיכה כדור הארץ להפתיע ולשמח.
